בית משפט עולם שלישי - השופטת עירית טובה הוד - בימ"ש שלום נצרת - הוציאה נתבעים מהאולם מבלי שתיעדה בפרוטוקול

בית משפט עולם שלישי - השופטת עירית טובה הוד - בימ"ש שלום נצרת -  הוציאה נתבעים מהאולם מבלי שתיעדה בפרוטוקול

 - כתבה ראשונה בסדרה על השופטת עירית טובה הוד -

אפריל 2011 - נוכחות בעלי דין באולם בית משפט הנו עניין יסודי חשוב ביותר לניהול תקין של ההליך השיפוטי. בעלי הדין יכולים להשיב על טענות המועלות נגדם ולכוון את בא כוחם לניהול קו ההגנה/ תביעה. הוצאת בעל דין מאולם בית המשפט מעניקה יתרון משמעותי לצד שכנגד.

מדובר בהליך שיפוטי שנוהל בבית משפט השלום בנצרת שבו הוציאה השופטת עירית טובה הוד נתבעים מאולם בית המשפט בלא שתיעדה הוצאת בפרוטוקול. עירית הוד סרבה לתקן את הפרוטוקול ולמעשה שיבשה לחלוטין את ההליך השיפוטי.

הנתבעים התלוננו בפני נציבות תלונות הציבור על שופטים על התנהגותה של עירית הוד שמצא את תלונתם מוצדקת אך לא סיפק סעד כלשהו בתואנה כי הנציבות מטפלת רק בענייני אתיקה כפרשנותו את החוק.

התנהגותה של עירית טובה הוד מאופיינת במספר כשלים חמורים:

1. שיבוש ההליך השיפוטי, משוא פנים - עירית טובה הוד הוציאה את הנתבעים מאולם בית המשפט ללא סיבה ונתנה בכך יתרון מוחלט לתובעים ולמעשה חרצה את הדין ללא עשיית משפט וצדק. הנתבעים לא יכלו לשמוע והגיב לטענות נגדם, ולא יכולו לכוון ולוודא כי בא כוחם מייצג אותם כנדרש.

2. טיוח, רמיה - עירית טובה הוד לא תעדה בפרוטוקול או בהחלטותיה את הוצאת הנתבעים מהאולם וסרבה לבקשה לתיקון הפרוטוקול ובכך גרמה לעיוות הדין ותיעודו.

3. פגיעה בפומביות - פומביות הדיון כוללת פרוטוקול והחלטות המשקפות באופן ברור ומדויק את ההליך השיפוטי, כדי שמי מהציבור יעיין בתיעוד ידע התנהלות ההליך השיפוטי. עירית הוד תיעדה את ההליך השיפוטי בצורה מעוותת בפרוטוקול ולכן פגעה בפומביות ההליך השיפוטי.

4. פגיעה באמון הציבור במערכת המשפט - התנהגותה הכושלת החמורה של עירית הוד בניהול המשפט ללא אפשרות לתקן המעוות ומתן סעד לנפגעים פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט.

סוף דבר

עירית טובה הוד כשלה בניהול ההליך השיפוטי, פגעה בצורה חמורה בהליך השיפוטי, בפומביות ואמון הציבור במעכרכת המשפט.

 להלן התלונה נגד עירית טובה הוד לנציבות תלונות הציבור על שופטים:

להלן החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים נגד עירית טובה הוד:

 

 

 

קישורים:

• תלונה נגד השופטת חנה ינון – רמסה ברגל גסה את עיקרון פומביות הדיון, פגעה בכבודם של הצופים

אפריל 2012 – במהלך דיון שיפוטי שהתקיים בבית משפט השלום בתל אביב הוציאה השופטת חנה ינון את הצופים מהאולם מבלי שנימקה זאת בפניהם וללא תיעוד בפרוטוקול. התנהגותה של חנה ינון הדיפה ריח של שיקולים זרים ומוסתרים.

• הצביעות וההפליה של השופטת חנה ינון – העבירה תיק לשון הרע של זוג גרוש לבימ"ש לעניני משפחה

• חנה ינון שופטת בימ"ש שלום ת"א – החלטה מזלזלת ועילגת לבקשה לתיקון פרוטוקול

• שופטת חנה ינון – שקרים ומניפולציות בבית המשפט – המאמר השופטת חנה ינון "העלימה" קטע מפרוטוקול דיון , יובל עוז , יוני 2012  - "גלובס" חושף מקרה נוסף שבו שופטת עושה בפרוטוקול דיון כבשלה: חנה ינון מחקה קטע שלם מפרוטוקול, ללא הסכמת הצדדים; היא גם הורתה על השמדת התיעוד הקולי של הדיון ■ הנציב קבע כי ינון לא פעלה כראוי, אך גרוניס נתן לה גיבוי…

• חנה ינון, שופטת בית משפט שלום תל אביב – ניהול משפט לקוי ומלוכלך – אפריל 2012 – מדובר בתביעת דיבה איגוד העו"ס, ועובדת סוציאלית לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי נגד שני בלוגרים אשר חשפו וחושפים פשעי משרד הרווחה. הבלוגרית ל' ש' היתה מיוצגת ע"י עו"ד, והבלוגר י' ב' לא מיוצג…

• שופטת חנה ינון בית משפט שלום תל אביב – תלונות חמורות מוצדקות ובקשות פסילה – מאי 2012 – מדובר בתלונות חמורות שהוגשו לנציבות תלונות הציבור על שופטים נגד חנה ינון שופטת בית משפט שלום. שתי תלונות התבררו מוצדקות. ..

• בקשת פסילה נגד השופטת חנה ינון – אמרה בדיון חוזר בפתח שלב ההוכחות כי התוצאה תהא אותה תוצאה – מאי 2012 – ע"א 3078/12 – מדובר בבקשת פסילת שופטת השלום חנה ינון. מבקשת הפסלות טוענת כי בישיבה מקדמית בדיון חוזר שהתקיים ע"פ החלטת ערכאת הערעור ביום 3.11.2011 בבית משפט קמא (בפני כב' השופטת ינון) ונקבעה ישיבת הוכחות ליום 8.2.2012. לטענת המערערת, בפתח דיון ההוכחות, הביע בית המשפט את דעתו כי הוא יכול לנמק את פסק הדין בתביעה שכנגד פעם נוספת, אך התוצאה תהא אותה תוצאה. בשל דברים אלו הגישה המערערת בקשת פסילה. בית המשפט דחה את הבקשה…

• ביקורת על התנהלות חנה ינון שופטת השלום ביצירת סחבת שיפוטית – הכתבה דו קרב השופטות: צ’רניאק נגד ינון , מערכת ספונסר , יולי 2007 – שופטת בית המשפט המחוזי מתחה ביקורת על התנהלות חנה ינון שופטת השלום ביצירת סחבת שיפוטית; תביעה כספית בסך 1.2 מיליון ₪ נגד עו"ד ציון סמוכה, היא הסיבה לביקורת…

• שופטת חנה ינון – בקשת פסילה בגין גיבוש עמדה ברורה וחד משמעית בקדם משפט באשר לתוצאה הראויה בתיק – יולי 2000 – בית משפט עליון ע"א 4520/00 – ערעור על בקשת פסילה לשופטת חנה ינון. – קדם משפט -  בין המערערים למשיבה מתנהלת תביעה בגין ליקויי בניה שנמצאו בדירה שרכשו המערערים מהמשיבה. ביום 30.4.00 התקיים קדם משפט. בית המשפט (חנה ינון) הציע הצעה לסיומו של התיק בפשרה. הצעת הפשרה הוכתבה לפרוטוקול כפסק דין, תוך שבית המשפט מכתיב גם את הסכמת הצדדים, למרות שבא כח המערערים הביע התנגדותו להסכם…

• בקשת פסילה נגד חנה ינון בגין אי רישום בפרוטוקול, קביעת עמדה טרם הוכחות, והתבטאות נטענת – יולי 99 – ע"א 4000/99 ערעור על בקשת פסילה לשופטת חנה ינון   – חנה ינון קבעה עמדה באופן נחרץ בתחילת הדיון והתבטאה בצורה נטענת – לטענת המערער, חנה ינון קבעה עמדתה באופן נחרץ בתחילת הדיון לגבי המסכת העובדתית ולגבי המסקנה המשפטית ולפיכך עליה לפסול עצמה מליישב בדין. את טענתו זו סומך המערער על האופן הנחרץ והפסקני בו תיארה חנה ינון נסיבות האירוע ובכללן את אי כריתתו של הסכם בין הצדדים, וכן על התבטאות נטענת של בית המשפט (חנה ינון), שלא נרשמה בפרוטוקול, לפיה אם טרם שילם המערער את האגרה נראה שניתן לחסכה, באם לא יידרש בית המשפט לקיום הדיון.

הקונספירציה של השופטת אספרנצה אלון מבימ"ש לעניני משפחה חיפה נגד האבא גיא שמיר

הקונספירציה של השופטת אספרנצה אלון מבימ"ש לעניני משפחה חיפה נגד האבא גיא שמיר

 

אוגוסט 2012 - מדובר באבא גיא שמיר, אשר ענין ילדיו נדון מאחורי דלתיים סגורות בבית משפט לעניני משפחה בפני השופטת אספרנצה אלון, ללא סדרי דין וללא דיני ראיות.

האבא גיא שמיר מיוצג על ידי עורך דין, אשר מנהל את כל ענייניו מול בית המשפט. האבא גיא שמיר חבר בתנועה חברתית "צדק חברתי", אשר הגישה עתירה לבג"ץ בארץ ופניה לאו"ם בארה"ב בעניינים חברתיים.

השופטת אספרנצה אלון מטרידה את האבא גיא שמיר כדי שיכשל בתגובתו

בתאריך 09.8.12 הורתה השופטת אספרנצה אלון לפקידתה קרן פלס, להתקשר מספר פעמים לאבא גיא שמיר, חרף העובדה שבא כוחו מנהל את העניינים מול בית המשפט, ולדבר עימו בענין עתיד ילדיו הנדונים בבית המשפט.

בעקבות הדיבור הנוקשה, האטום והבירוקרטי של הפקידה קרן פלס, אשר מלכתחילה לא היתה אמורה להתקשר אל האבא גיא שמיר, אלא אל בא כוחו, השיב גיא למזכירה קרן פלס: "שהשופטת תתעסק עם הילדים שלה ותעזוב את הילדים שלי", אמירה סתמית שאין בה שום כוונה פלילית כלשהי.

השופטת אספרנצה אלון הגישה תלונה במשטרה נגד האבא גיא שמיר, כי ביצע עבירה פלילית בשיחה שהתקשרה אליו מזכירתה.

תפירת כתב אישום על ידי פרקליטות מחוז חיפה

לאחר מעצר של 8 ימים, הוגש ביום 16.8.12 כתב אישום נגד האבא גיא שמיר על ידי משטרת תחנת חיפה מחוז חוף. לכתב האישום צורפו 15 עדים: המזכירה קרן פלס, ועוד 14 שוטרים ומאבטחי בית משפט אשר לא היתה להם שום נגיעה לשיחת הטלפון בין גיא שמיר לפקידה קרן פלס. כאשר כולם מדברים בשפה אחת בדברים אחידים נגד האבא גיא שמיר.

כל העדים, עובדים בצורה זו או אחרת מטעם משטרת ישראל או בית המשפט לעניני משפחה - השופטת אספרנצה אלון.

 בנוסף ביקשה משטרת תחנת מחוז חוף חיפה, לעצור את האבא גיא שמיר עד סוף ההליכים. מצ"ב כתב האישום והבקשה.

עו"ד רז משגב ביקש לבטל את כתב האישום

עורך דין רז משגב ביקש לטעון טענה מקדמית להקראה. לטענתו: "האמירה המיוחסת בכתב האישום למרשי, והאופן בו היא מיוחסת, אינה מהווה עבירה (לפי סעיף 192 לחוק העונשין א. מ), לא ניתן להתייחס לכך שהוא אמר שתדאג לילדים שלה כאל איום. לא ניתן להוכיח כוונה כזו. סיבות העבירה לא הוכחו".  הוא הוסיף כי "לשאלת בית המשפט, למרות שהגשתי בקשה להעברת הדיון (לבית משפט אחר, לא בחיפה) תלויה ועומדת בפני נשיא בית המשפט העליון, אבקש כי בית המשפט בהרכבו הנוכחי יקבל החלטה בטענותיי המקדמיות, כי לטענתי כל דקה שמרשי שוהה במעצר היא מיותרת".

חשש ממשי למשוא פנים בבית משפט השלום בחיפה

עו"ד של גיא שמיר פנה לבית משפט עליון בבקשה דחופה להעברת התיק לבית משפט אחר ולעכב את הקראת כתב האישום. לטענת עו"ד רז משגב, "השופטת אספרנצה אלון, שהיא עד מרכזי בתיק זה, תוזמן להעיד בבית המשפט".  

עוד טען עו"ד רז משגב, כי "אלון הנה חלק מבית המשפט השלום בחיפה, השופטים הדנים בתיק הנם מאותו בית משפט וקיימת ביניהם קרבה ממשית, היוצרת חשש ודאי למשוא פנים עקב היכרות השופטים בתיק את עמיתתם".

פרקליטות מחוז חיפה חפצה במשוא פנים

כתוצאה מפנייתו של עו"ד רז משגב לבימ"ש עליון פנתה פרקליטות מחוז חיפה בבהילות לבית משפט בחיפה להקראת כתב האישום מחשש שמא יועבר התיק לבית משפט אחר ואז יוקטנו הסיכויים להרשעה.

עצרת מחאה מול ביתה של אספרנצואה אלון - 24 באוגוסט 2012

הציבור מביע חוסר אמון בהתנהגותה של השופטת אספרנצה אלון. בעצרת המחאה התבטאו פעילים חברתיים נגד ההליך השיפוטי המתנהל נגד אבא גיא שמיר.

לדברי מארגני המחאה, מאז מעצרו לפני כשבועיים נמנעה משמיר הזכות לראות את ילדיו ולעבור לחלופת מעצר.

לדברי בני גדן, מיוזמי המחאה וחבר בארגון "הורים ושווים‭,"‬ מדובר ב"סוג של מעצר פוליטי לכל דבר. שמיר אפילו לא דיבר עם השופטת, אז איך אפשר להגיד שהוא איים עליה? הוא נעצר רק על סמך שיחת טלפון שנערכה בינו לבין הפקידה של השופטת, ששם נטען על ידי הפקידה שהוא איים. אבל כל מה שהוא אמר לה באמצעות הפקידה זה משהו בסגנון "שתעזוב את הילדים שלי ותתעסק בילדים שלה‭."‬

נו, באמת, זה איום? על זה מושיבים בן אדם בבית המעצר קישון כמעט שבועיים. מדובר במלחמת גרסאות בין שמיר לבין המזכירה, ועל זה מאריכים לו את המעצר פעם אחר פעם‭."‬

דרור צעירי, יו"ר ארגון הגג של ארגוני זכויות האבות בישראל, אמר כי הפגנת המחאה היא לא רק נגד החלטותיה של השופטת אלון, אלא בעיקר בעד גיא שמיר. "בחור חף מפשע יושב כרגע מאחרי סורג ובריח, וכל זאת בגלל הליך הגירושים קשה שבגללו נגרם ניתוק מילדיו בגלל החלטה של בית משפט‭,"‬ אמר צעירי. "אנחנו מוחים על החלטות שמנתקות בקלות ילדים מאביהם, ועוד מלווים אותה במעצר על מנת להשתיק את האב‭".

http://www.youtube.com/watch?v=tBJhkT9hUhg&feature=player_embedded

קישורים:

• בין פאניקה לתרבות שקר של משטרת ישראל ובתי משפט לעניני משפחה שופטת אספרנצה אלון – מעצר שווא של האבא גיא שמיר

• טרנד חדש: שופטות בתי משפט לעניני משפחה מתלוננות במשטרה נגד אבות

• תרגיל מסריח לניגוח האבא גיא שמיר על ידי פקידות מערכת המשפט – השופטת אספרנצה אלון

תלונה נגד השופטת חנה ינון - רמסה ברגל גסה את עיקרון פומביות הדיון, פגעה בכבודם של הצופים

תלונה נגד השופטת חנה ינון - רמסה ברגל גסה את עיקרון פומביות הדיון, פגעה בכבודם של הצופים

פומביות הדיון הינה ניהול משפט באולם פתוח בו רשאי הקהל הרחב לצפות ולהיות עד לדיון. פומביות הדיון הינה הערובה העיקרית לתקינות ההליך המשפטי. דהיינו, בתחום עשיית הצדק ובירור האמת הלכה למעשה ובתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה.

החוקים המבססים דיון בדלתיים סגורות אינם אוטומטים שכן בית המשפט הדן באחד העניינים שהחוק חל עליהם חייב לקבל החלטה של סגירת הדלתות כאשר החלטה זו נרשמת בפרוטוקול. כיוצאים מהכלל בית משפט לנוער ובית משפט לענייני משפחה דנים בדלתיים סגורות אלא אם נתקבלה החלטה אחרת.

אפריל 2012 - במהלך דיון שיפוטי שהתקיים בבית משפט השלום בתל אביב הוציאה השופטת חנה ינון את הצופים מהאולם מבלי שנימקה זאת בפניהם וללא תיעוד בפרוטוקול. התנהגותה של חנה ינון הדיפה ריח של שיקולים זרים ומוסתרים.

להלן תלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים נגד חנה ינון.

-- עד לתאריך 24.08.2012 טרם התקבלה תשובה מהנציבות --

30 באפריל 2012

לכבוד

נציבות תלונות הציבור על שופטים

רח' נחום חפצדי 5, בית עופר, גבעת שאול

ירושלים 95484

בדואר ובפקס': 02-6595516

הנדון: תלונה נגד השופטת חנה ינון - בית משפט השלום תל אביב

בתיק ת"א 24514-10-09 הוצאתי כצופה מדיון בבית משפט ללא סיבה

1. שמי מ' ש'.

2. בתאריך 30.04.2012 התקיים דיון בבית משפט השלום ת"א בתיק ת"א 24514-10-09 בראשות השופטת הנדונה בו נכחתי כצופה.

בתחילת הדיון הוציאה השופטת מחוץ לאולם הדיונים את כל הנוכחים הצופים (שאינם בעלי דין, ב"כ, או עדים וכו') מהאולם ללא שנימקה על כך, ובלא שהפריעו או עשו תנועה קול או מבט.

3. השופטת לא נימקה בפני הצופים מדוע הם מוצאים מהאולם וגם לא ציינה בפרוטוקול את הוצאת הצופים. בפרוטוקול צוינה הוצאת הנתבעים אך לא צופים.

4. פומביות הדיון בבית משפט הוא כלל יסוד בכל חברה ומשפט לרבות חברה דמוקרטית. "מה שאינו פומבי חייב להיות מושחת" חידד השופט לנדוי בעניין חשוב מאוד זה.

5. השופטת חנה ינון רמסה ברגל גסה את עיקרון פומביות הדיון בכך שהוציאה הצופים מאולם הדיונים, בלא שנימקה על כך וגם ניסתה להסתיר המעשה הראוי לגינוי בכך שלא ציינה זאת בפרוטוקול או בתיעוד כלשהו.

6. השופטת חנה ינון פגעה בכבודם של הצופים.

7. בדיקתכם ותשובתכם אודה.

בכבוד רב

מ' ש'

סוף ציטוט התלונה.

http://www.youtube.com/watch?v=R_eVhbjHvBk&feature=player_embedded

קישורים:

• הצביעות וההפליה של השופטת חנה ינון – העבירה תיק לשון הרע של זוג גרוש לבימ"ש לעניני משפחה

• חנה ינון שופטת בימ"ש שלום ת"א – החלטה מזלזלת ועילגת לבקשה לתיקון פרוטוקול

• שופטת חנה ינון – שקרים ומניפולציות בבית המשפט – המאמר השופטת חנה ינון "העלימה" קטע מפרוטוקול דיון , יובל עוז , יוני 2012  - "גלובס" חושף מקרה נוסף שבו שופטת עושה בפרוטוקול דיון כבשלה: חנה ינון מחקה קטע שלם מפרוטוקול, ללא הסכמת הצדדים; היא גם הורתה על השמדת התיעוד הקולי של הדיון ■ הנציב קבע כי ינון לא פעלה כראוי, אך גרוניס נתן לה גיבוי…

• חנה ינון, שופטת בית משפט שלום תל אביב – ניהול משפט לקוי ומלוכלך – אפריל 2012 – מדובר בתביעת דיבה איגוד העו"ס, ועובדת סוציאלית לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי נגד שני בלוגרים אשר חשפו וחושפים פשעי משרד הרווחה. הבלוגרית ל' ש' היתה מיוצגת ע"י עו"ד, והבלוגר י' ב' לא מיוצג…

• שופטת חנה ינון בית משפט שלום תל אביב – תלונות חמורות מוצדקות ובקשות פסילה – מאי 2012 – מדובר בתלונות חמורות שהוגשו לנציבות תלונות הציבור על שופטים נגד חנה ינון שופטת בית משפט שלום. שתי תלונות התבררו מוצדקות. ..

• בקשת פסילה נגד השופטת חנה ינון – אמרה בדיון חוזר בפתח שלב ההוכחות כי התוצאה תהא אותה תוצאה – מאי 2012 – ע"א 3078/12 – מדובר בבקשת פסילת שופטת השלום חנה ינון. מבקשת הפסלות טוענת כי בישיבה מקדמית בדיון חוזר שהתקיים ע"פ החלטת ערכאת הערעור ביום 3.11.2011 בבית משפט קמא (בפני כב' השופטת ינון) ונקבעה ישיבת הוכחות ליום 8.2.2012. לטענת המערערת, בפתח דיון ההוכחות, הביע בית המשפט את דעתו כי הוא יכול לנמק את פסק הדין בתביעה שכנגד פעם נוספת, אך התוצאה תהא אותה תוצאה. בשל דברים אלו הגישה המערערת בקשת פסילה. בית המשפט דחה את הבקשה…

• ביקורת על התנהלות חנה ינון שופטת השלום ביצירת סחבת שיפוטית – הכתבה דו קרב השופטות: צ’רניאק נגד ינון , מערכת ספונסר , יולי 2007 – שופטת בית המשפט המחוזי מתחה ביקורת על התנהלות חנה ינון שופטת השלום ביצירת סחבת שיפוטית; תביעה כספית בסך 1.2 מיליון ₪ נגד עו"ד ציון סמוכה, היא הסיבה לביקורת…

• שופטת חנה ינון – בקשת פסילה בגין גיבוש עמדה ברורה וחד משמעית בקדם משפט באשר לתוצאה הראויה בתיק – יולי 2000 – בית משפט עליון ע"א 4520/00 – ערעור על בקשת פסילה לשופטת חנה ינון. – קדם משפט -  בין המערערים למשיבה מתנהלת תביעה בגין ליקויי בניה שנמצאו בדירה שרכשו המערערים מהמשיבה. ביום 30.4.00 התקיים קדם משפט. בית המשפט (חנה ינון) הציע הצעה לסיומו של התיק בפשרה. הצעת הפשרה הוכתבה לפרוטוקול כפסק דין, תוך שבית המשפט מכתיב גם את הסכמת הצדדים, למרות שבא כח המערערים הביע התנגדותו להסכם…

• בקשת פסילה נגד חנה ינון בגין אי רישום בפרוטוקול, קביעת עמדה טרם הוכחות, והתבטאות נטענת – יולי 99 – ע"א 4000/99 ערעור על בקשת פסילה לשופטת חנה ינון   – חנה ינון קבעה עמדה באופן נחרץ בתחילת הדיון והתבטאה בצורה נטענת – לטענת המערער, חנה ינון קבעה עמדתה באופן נחרץ בתחילת הדיון לגבי המסכת העובדתית ולגבי המסקנה המשפטית ולפיכך עליה לפסול עצמה מליישב בדין. את טענתו זו סומך המערער על האופן הנחרץ והפסקני בו תיארה חנה ינון נסיבות האירוע ובכללן את אי כריתתו של הסכם בין הצדדים, וכן על התבטאות נטענת של בית המשפט (חנה ינון), שלא נרשמה בפרוטוקול, לפיה אם טרם שילם המערער את האגרה נראה שניתן לחסכה, באם לא יידרש בית המשפט לקיום הדיון.

בקרו בבלוג של חנה ינון

כשלונותיו ותסכוליו של השופט נפתלי שילה בענייני האמא ל' ש' וילדיה גרמו לו להגיש נגדה תלונה במשטרה

כשלונותיו ותסכוליו של השופט נפתלי שילה בענייני האמא ל' ש' וילדיה גרמו לו להגיש נגדה תלונה במשטרה

אוגוסט 2012 – מזה מספר שנים מנהלת האמא ל' ש' התדיינויות משפטיות עקרות ומטופשות באולם בית משפט לענייני משפחה עם השופט נפתלי שילה כדי שתוכל לראות ולהיפגש עם ילדיה, אך לשווא.

האם בעבר עברה בדיקות ואבחונים על פי דרישת נפתלי שילה והעובדות הסוציאליות ושילמה מאות אלפי שקלים, אך לשווא.

נפתלי שילה מזמן בכל פעם "חוות דעת" כלשהי לטרפד את מפגש האמא וילדיה.

נפתלי שילה מונע מהאמא ל' ש' לראות ילדיה בהליך שיפוטי המתנהל בדלתיים סגורות ללא סדרי דין, וללא ראיות, ומאמץ את הבלי פיהן של עובדות סוציאליות מרשויות הרווחה כתורה מסיני. בימים אלו החליט נפתלי שילה להגיש תלונה במשטרה נגד האמא ל' ש' עקב מאמר ביקורת באתר האינטרנט. בחקירה במשטרה הופרכו כל טענותיו השקריות של נפתלי.
נפתלי שילה בהתנהגותו פוגע באמון הציבור במערכת המשפט.
סוף דבר
נפתלי שילה נכשל בטיפול בעניינה של האמא ל' וילדיה, ולא רק שלא הביא תועלת אלא גורם להרם וחורבן בכך שאינו מאפשר לאמא לראות את ילדיה מזה מספר שנים ללא סיבה הגיונית אלא על סמך הבלי פיהן של עובדות רווחה.
דוגמאות להתנהלותו הרשלנית של נפתלי שילה
להלן לדוגמא החלטה ממאי 2011 של נפתלי שבה הוא מקבל את "הודעת פקידת הסעד" וללא נימוק או הסבר הוא מחייב ומתנה את האם בהוצאות נוספות של עשרות אלפי שקלים כדי לפגוש את ילדיה.

להלן דוגמא בה השופט נפתלי שילה משבש מפגשים בין האמא ובנה למרות הקושי בדבר והוצאות משפטיות של מאות אלפי שקלים מצד האם.

נפתלי מתרץ הפסקת הביקורים בתואנה של המרחק בין רמת-גן לחולון, אך כפי שכתוב בהצעתו הקודמת למפגשים אצל פסיכיאטר בהרצליה המרוחקת מרמת-גן הרבה יותר מחולון.

סרטון – השופט נפתלי שילה נכשל בהגנה על נפשות הילדים

http://www.youtube.com/watch?v=GVIPo3OCi20

קישורים:

• הצד האפל של השופט נפתלי שילה – בית משפט לעניני משפחה רמת גן – השופט נפתלי שילה – פוסק פסיקות לא אנושיות מאחורי מסך שחור של דלתיים סגורות.

נפתלי שילה, שופט לעניני משפחה, מונע מהאמא ל' ש' מגבעתיים, לראות את ילדיה למעלה משלוש שנים, ללא סיבה מנומקת. שופט זה קבע באופן שרירותי לחלוטין כי לא זו בלבד שהאמא לא תקבל לחזקתה את ילדיה, היא אף לא תראה אותם ולא תשוחח עימם, גם לא בטלפון, וכך שלוש שנים וחצי האמא מנותקת לחלוטין מילדיה.

מדיניות מופקרת בית משפט לענייני משפחה – השופט נפתלי שילה – יוני 2011 – ה"משחק המכור" של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה נגד אמא וילדיה הרוצים להיפגש מזה שנים. אכזריות ושרירות לב בניגוד להיגיון, ולעובדות  – מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ועובדת סוציאלית רחל ולדומירסקי מלשכת רווחה רמת גן דורשת "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם". העו"סית לא נימקה דרישתה מאחר ונפתלי שילה מאפשר ומעודד הפקרות והתעמרות העובדות הסוציאליות באם וילדיה…

אכזריות ושרירות לב בנפשות ילדיה של ל' – שופט לענייני משפחה רמת גן: נפתלי שילה – ינואר 2011 – ל' אם חד הורית שילדיה נלקחו ממנה באכזריות ובפתאומיות ע"י רשויות הרווחה לחצי שנה למרכז חירום, לא ראתה את שני ילדיה מזה כשנתיים. לאחר דיונים בבית משפט לענייני משפחה בראשות השופט נפתלי שילה הוחלט כי האם ל' תפגוש את בנה הקטן בן ה-6 בהשגחת פסיכולוגית מטעם בית המשפט – לא די בכך שהשופט נפתלי שילה הפקיר לחלוטין את הקשר של הבן הבכור בן ה- 8 עם אימו אלא עצר את המפגשים האחדים של ל' עם בנה בן ה-6 אצל הפסיכולוגית בתואנות שונות ומשונות כגון מרחק המפגשים בעיר חולון ה"רחוקה" מרמת גן מקום מגורי הילדים (20 דקות נסיעה)…

האמא ל' עדיין אינה רואה את ילדיה – כישלון קונספציית "טובת הילד" – השופט נפתלי שילה – אוקטובר 2010 – מדובר באם חד הורית ל' אשר ילדיה נלקחו למרכז חירום בינואר 2009 מאחר ופקידת הסעד לחוק הנוער הייתה סבורה כי הילדים בסיכון. בעוד האמא ל' מתחננת בוועדת החלטה בלשכת הרווחה גבעתיים כי ילדיה לא ילקחו ממנה, יצאו עובדות סוציאליות לבית הספר ולגן הילדים ולקחו את ילדיה למרכז חירום שם שהו חצי שנה…

שופט תחת השפעת פקידת סעד – השופט נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לפגוש את אימם למעלה משנה בתואנה שלא עברה בדיקות שהומלצו ע"י פקידת הסעד – יוני 2010 – שופט בית משפט לענייני משפחה ברמת גן נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לראות, ו/או לדבר עם אימם כבר למעלה משנה מאחר שטרם ביצעה "בדיקות שהומלצו על ידי פקידת הסעד"  – מדובר באישה עובדת, מתפרנסת בכבוד מימים ימימה, ללא הרשעה פלילית כלשהי, ואשר ביצעה ע"פ בקשת פקידות הסעד בדיקות שונות במכוני מסוגלות הורים, פסיכיאטר מחוזי, ונמצאה כשירה וטובה…

חשש ממשי למשוא פנים בפרשת השופטת אספרנצה אלון - עו"ד רז משגב עתר לעליון: העבירו את תיק גיא שמיר מביהמ"ש בחיפה

חשש ממשי למשוא פנים בפרשת השופטת אספרנצה אלון - עו"ד רז משגב עתר לעליון: העבירו את תיק גיא שמיר מביהמ"ש בחיפה

אספרנצה קונספירציה - לשופטת יש שיטה.

שופטת בית משפט לענייני משפחה אספרנצה אלון שנפסלה בעבר עקב חשש ממשי למשוא פנים עולה שוב לכותרות באותה בעיה בעניין תלונה שהגישה נגד אבא גיא שמיר.

אספרנצה אלון נכשלה כאמור בטיפול בעניינו של האבא גיא שמיר וגרמה להשבתתו כך שאינו יכול לספק צרכי ילדיו כיאות.

הכתבה: עו"ד משגב עתר לעליון: העבירו את תיק גיא שמיר מביהמ"ש בחיפה 

אליק מאור , מגפון,21.8.12

פרקליטות חיפה הודיעה, כי מחר יוקרא כתב האישום נגד שמיר בפני בית המשפט בחיפה. היום פנה עורך דינו רז משגב, לבימ"ש עליון בתביעה דחופה להעתיק את ניהול משפטו לבימ"ש אחר. עיקר הטענה: לביהמ"ש בחיפה יש נטייה נגד החשוד. עו"ד יהודה יהורם: "לראשונה בהיסטוריה של המדינה, חשוד בעבירת עוון, ללא עבר פלילי, נעצר מעבר ל-24 שעות ומעצרו מוארך עד תום הליכים".

פרקליטות מחוז חיפה הודיעה אתמול (שני), לעו"ד רז משגב, פרקליטו של גיא שמיר, פעיל מחאה החשוד באיום על ילדי שופטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, השופטת אספרנצה אלון, על כוונתה לבצע הקראה של כתב האישום מחר בבית משפט השלום בחיפה. שמיר עצור בכלא קישון עד תום הליכים.

למגפון נודע, כי עו"ד פקד עודד אררה, מפרקליטות חיפה, פנה אתמול בבהילות לבית המשפט לקיים דיון דחוף להקראת כתב האישום נגד האבא גיא שמיר. שופט בית המשפט, ערן קוטון, נענה לבקשה וקבע למחר (יום רביעי), את הקראה. עו"ד רז משגב פנה איפה היום בדחיפות לבית המשפט העליון בבקשה דחופה להעברת התיק לבית משפט אחר ולעכב את הקראת כתב האישום.

נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, קיבל את הבקשה ונתן ארכה למשטרת ישראל ולפרקליטות להגיב על בקשה זו תוך 9 ימים – עד ה-30 אוגוסט. בינתיים הורה גרוניס לבצע את הקראת כתב האישום על פי בקשת המדינה. לטענת עו"ד רז משגב, "השופטת אספרנצה אלון, שהיא עד מרכזי בתיק זה, תוזמן להעיד בבית המשפט".

עוד טען עו"ד רז משגב, כי "אלון הנה חלק מבית המשפט השלום בחיפה, השופטים הדנים בתיק הינם מאותו בית משפט וקיימת ביניהם קרבה ממשית, היוצרת חשש ודאי למשוא פנים עקב היכרות השופטים בתיק את עמיתתם".

עו"ד רז משגב גם הציג לפני שופט העליון את החלטת השופטת איילת הוך-טל, שלדבריו הייתה שגויה ומוטעית מיסודה היות ש"הטענות נגד המבקש מוכחשות, היות ואין אשם, מכיוון שלא הייתה מחשבה פלילית ויסודות העבירה הנטענות כלל לא התקיימו".

האבא גיא שמיר נעצר ביום שישי ה- 10 באוגוסט אחה"צ בבית אמו שבשכונת דניה בחיפה. עילת המעצר הייתה שיחת טלפון, אותה יזמה קרן פלס, מזכירת השופטת אלון, להודיעו בדבר החלטה של השופטת בתיק אותו הוא מנהל נגד המדינה בעניין ילדיו.

גיא שמיר ביקש, לדבריו, למסור לשופטת שאין לו עניין בה ובהחלטתה ו"שתשמור טוב על ילדיה". בשלב זה השיחה נותקה על ידי המזכירה שהגישה תלונה על איום על ילדי השופטת במשטרת חיפה. מרגע זה התגלגלו הדברים במהירות יתרה.

האבא גיא שמיר נעצר, שופטת בית המשפט סירבה לכל חלופת מעצר שהוצעה לה, שכללה את בית אחותו של גיא שמיר בקיבוץ רביבים שבנגב בטענה שזה רחוק מדי. מועמד אחר שהוצע לחלופת מעצר נדחה רק עקב כך שענה לבית המשפט שהוא חושב שבית המשפט הרחיק לכת בחומרת התייחסותו לגיא שמיר. השופטת הוך גם טענה כי החומרה שבה היא רואה את דבריו של גיא שמיר היא ברוח התקופה.

עו"ד רז משגב הגיב לכך ואמר שאין עבירה כזו: "ברוח התקופה" ומכאן שאין גם עונשין.

עורך דין יהורם יהודה, המכין ומלווה עורכי דין, מתמחים לבחינות הסמכה, טוען הרבה יותר מכך. "זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה המשפטית של מדינת ישראל", הוא אומר, שאדם שמואשם בסעיף 192 לחוק העונשין (איומים), שמהווה עבירת עוון ולא יותר, נעצר מעבר ל-24 שעות וחמור מכך, נעצר הוראת בית המשפט עד תום הליכים".

"יותר מכך", אומר יהודה, "אין לי ספק שבית המשפט מוטה כולו כנגד האב גיא שמיר. אם אדם מאוים הוא פונה לבית המשפט לטפל בכך. כאן בית המשפט עצמו מטפל בעצמו. הוא כבר מטפל, מרשיע ומעניש את האב גיא שמיר על כך שהעז להחציף פנים לתפישתם. זו פשוט שערורייה".

עוד נודע כי פעילי מחאה חברי א' זה אבא, אבות גרושים לילדים, מתכננים להקים משמרת מחאה ביום שישי הקרוב ליד בית השופטת אספרנצה אלון בחיפה.

קישורים:

• השופטת אספרנצה אלון רצתה לשפוט עו"ד עובדת שלה לשעבר – בייניש פסלה אותה מחשש ממשי למשוא פנים

• בין פאניקה לתרבות שקר של משטרת ישראל ובתי משפט לעניני משפחה שופטת אספרנצה אלון – מעצר שווא של האבא גיא שמיר

• טרנד חדש: שופטות בתי משפט לעניני משפחה מתלוננות במשטרה נגד אבות

• תרגיל מסריח לניגוח האבא גיא שמיר על ידי פקידות מערכת המשפט – השופטת אספרנצה אלון

• כתב אישום נגד פשעי משרד הרווחה נשלח לאו"ם, לבית משפט בינלאומי ולאינטרפול

פשעי המוסד לקיפוח לאומי של משרד הרווחה - המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים - אגף החקירות של המוסד לקיפוח לאומי

פשעי המוסד לקיפוח לאומי של משרד הרווחה - המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים - אגף החקירות של המוסד לקיפוח לאומי

7 ימים ידיעות אחרונות  17.8.12 - שוש מולא

ברוכים הבאים למקום הכי סודי במוסד לביטוח לאומי: אגף החקירות.

כאן נמצאים 130 חוקרים, שתפקידם ללכוד זייפנים, רמאים וסתם ישראלים שמנסים לקבל כספי ציבור שלא מגיעים להם.

מצד שני, ביותר מדי מקרים מתברר שיש חוקרים שתחת סיפורי כיסוי חודרים לבתים פרטיים ובניגוד לחוק מצלמים בסתר נכים, מרגלים לאורך שנים אחרי אמהות חד הוריות כדי לגלות בן זוג בחייהן ומנסים להציץ לתוך מקררים או למצוא תחתונים של גבר זר אצל נשים שמבקשות מזונות.

לפעמים, את המחיר של כל זה משלמים הנזקקים באמת.

המוסד לקיפוח לאומי -

כתבה שלישית בסדרה.

סיגל פתחה את הדלת והביטה בצעיר הזר שניצב מולה. לרגע ניסתה להיזכר: האם היא מכירה אותו? האם נפגשו פעם? האם מצבה הגופני מונע ממנה לזהות אותו?

שנה וחצי לפני היום שבו הופיע הבחור המסתורי על מפתן דלתה, פילח כאב עז את ראשה והיא איבדה את שיווי משקלה והתמוטטה. בבית החולים התברר כי סיגל, בשנות ה- 40 לחייה, לקתה באירוע מוחי קשה.

"אני מוגבלת בכל תנועותיי, מאבדת שיווי משקל ונופלת המון", תיארה את חייה מאז אותו יום בתצהיר שהגישה לבית המשפט. "אני אובדנית ונוטלת תרופות פסיכיאטריות ותרופות ללב. באופן כללי, אני מטופלת אצל נוירולוג, פסיכיאטר, פסיכולוגית, ריאות, אורולוגיה ומגוון רופאים נוספים. למעשה, כמעט אינני יוצאת מהבית וכשאני יוצאת, אני הולכת עם מקל הליכה ומלווה באחד מבני משפחתי - שכן אני נופלת הרבה".

כשפנתה לביטוח הלאומי, נקבעו לה 100 אחוזי נכות. סיגל (השם בדוי) קיוותה שבכך תוכל להתפנות למאבק האמיתי שלה: התמודדות עם מחלתה ועם הטרגדיה של חיים שהשתנו בבת אחת מהקצה אל הקצה.

היא לא יכלה לדעת שלביטוח הלאומי יש תוכניות אחרות לגמרי. והיא לא יכלה לדעת שהצעיר שניצב בפתח דלתה הוא חוקר של הביטוח הלאומי, שנשלח לבלוש אחריה. "האיש שהופיע שם לא הזדהה", טוענת סיגל בתצהירה. "הוא אמר שהוא מעונין לרכוש דירה בבנין ושנמסר לו כי דירתי מיועדת למכירה". אמרתי שאינני מוכרת, אבל הוא התעקש להיכנס.

"בתחילה היססתי, ואז הוא ביקש ממני כוס מים. בבלבולי הרב ובמצבי הנפשי הקשה - לא יכולתי לעמוד בבקשתו ונתתי לו להיכנס. בשום שלב הוא לא הציג את עצמו כעובד ביטוח לאומי ולא הציג לי רישיון של חוקר. יותר מזה, כששאלתי אותו במה הוא עוסק, הוא אמר שהוא עובד בתפקיד סודי באזור ירושלים - וסירב להרחיב".

ויש עוד משהו שסיגל לא ידעה: שהחוקר גם מצלם אותה בסתר. "רק בתוך ביתי, כשאינני לבדי, אני הולכת שלא בעזרת מקל הליכה", טוענת סיגל בתצהירה, "שכן הרצפה בביתי ישרה ואין מדרגות, ואני מכירה כל פינה בביתי ויודעת היכן להישען, כשאני מרגישה שאני הולכת ליפול...". כך היא גם הלכה להביא לבחור כוס מים, כפי שביקש. בינגו! לחוקר היו צילומים שלה הולכת בלי מקל.

"החוקר פשוט עבד עליה, ביקש ממנה כוס מים, אז סיגל נשענה על הקירות כשהלכה להגיש לו ולא הלכה עם מקל - זה היה כל חטאה", טוען פרקליטה של סיגל, עו"ד מרק לייזרוביץ.

"אחד הדברים המקוממים פה זה שיש חוקרים שמפרים פסקי דין של בתי משפט, האוסרים עליהם לבצע פעולות חקירה שהוגדרו לא חוקיות, כמו במקרה הזה. הוא צילם אותה בביתה בניגוד לחוק הגנת הפרטיות. אלא שעל סמך הצילום הזה, היא קיבלה כעת זימון לוועדה הרפואית ורוצים לשלול לה את הקצבה".

סיגל עתרה לבית המשפט בבקשה לפסול את הסרטון, ובית המשפט יכריע בקרוב בנושא.

לא הרבה יודעים את זה, אבל המוסד לביטוח לאומי מחזיק במערך חקירות מרשים למדי. יש בו כ- 130 חוקרים שפרוסים בכל רחבי הארץ. החקירות שהם מבצעים מתמקדות בעיקר בנפגעי תאונות עבודה ובמקבלי הבטחת הכנסה, מזונות, אבטלה וקצבת נכות. במרבית המקרים עבודת החקירה היא השגת מידע והוכחות כי טענותיו של המבוטח אינן נכונות או מוגזמות: האם, לדוגמה, למרות שאזרח פנה לבקש דמי אבטלה, הוא ממשיך לעבוד ב"שחור"? האם הנכה שטוען כי הוא אינו מסוגל להזיז את רגליו מפזז בלילות במועדונים? האם האם החד הורית שמבקשת השלמה למזונות בעצם חיה עם בן זוג?

בדרך כלל הממצאים מועברים לוועדות הרפואיות ומשפיעים מאוד על ההחלטה לצמצם או להפסיק כליל קצבאות.

במקרים חמורים יותר - בעיקר בפרשות הונאה וחקירות מורכבות יותר, כמו למשל זיופי תלושי שכר - החומר מועבר ליחידה המשטרתית הארצית לחקירות כלכליות (יאל"כ) ומוביל במקרים רבים להגשת כתבי אישום.

אין ספק כי עבודתם של חוקרי הביטוח הלאומי חשובה ומונעת מקרי תרמיות והונאות על חשבון אזרחים שבאמת נזקקים לסיוע. גם אין ספק שמרבית חוקרי הביטוח הלאומי מבצעים את החקירות בצורה שקולה ונאותה, כשלנגד עיניהם מטרה ברורה: למנוע מאנשים לשלשל לכיסם כספי ציבור שלא מגיעים להם.

אלא שמשורה ארוכה של תלונות ודיונים משפטיים - כולם מהתקופה האחרונה - עולה כי לעתים פעולת החוקרים בעצמה רומסת זכויות וחוקים של מדינת ישראל, ולפעמים גם מציגה נזקקים אמיתיים כרמאים תאבי בצע.

עד כמה חודרניות עלולות להיות החקירות האלו?

קחו לדוגמא את הסיפור של מיכל, תושבת הדרום ואם חד הורית לשישה ילדים. יום אחד מיכל (שם בדוי) מקבלת מכתב מהביטוח הלאומי, הקובע כי מכיוון שהיא חיה עם גבר ("ידוע בציבור"), לא מגיעה לה קצבה. אבל זה לא הכל: הביטוח הלאומי דורש עכשיו רטרואקטיבית את כל הכספים שקיבלה במשך 20 שנה. מדובר בלא פחות מאשר כ- 500 אלף ש"ח.

מיכל החליטה להיאבק ופנתה באמצעות פרקליטה, עו"ד איתן ליברמן, לבית המשפט.

במהלך המשפט התברר עד כמה היו נחושים חוקרי הביטוח הלאומי להוכיח שמיכל בעצם שיקרה כל השנים. לבית המשפט הוגש מזכר פנימי שהעביר פקיד התביעות בביטוח הלאומי למחלקת החקירות, ובו הורה לבצע נגדה חקירה, "עד לדחיית התביעה". חמש שנים לא כל כך תמימות נמשכה החקירה, שהיתה על פי פסק הדין "חקירה מקיפה ומעמיקה על אודות התובעת ואורח חייה. בחקירה זו נטלו חלק כמה חוקרים והיא כללה תחקורים רבים של התובעת עצמה ושל המקורבים לה, ביקורי פתע בדירתה ומעקבים".

עוד הוסיפו השופטים, כי "לא נסתרו מעינינו פגמים שנפלו בניהול החקירות ובהתנהלות החוקרים". ביוני 2010 פסק בית המשפט לטובת מיכל וביטל את הדרישה לתשלום חצי מיליון השקל.

החלק השלישי של סדרת הכתבות "המוסד לקיפוח לאומי" יעסוק בפעילות כמעט חשאית של הביטוח הלאומי: החקירות נגד מבוטחים המבקשים סיוע.

כמו במקרים אחרים, גם כאן מתברר שכאשר פעילות מתנהלת בצללים - לעיתים דבק בה משהו מן החשכה.

איפה המיליארדים?

בהגדרתו הבסיסית ביותר, המוסד לביטוח לאומי "מופקד על הביטחון הסוציאלי של תושבי ישראל". עיקר פעילותו היא בסיוע לאזרחים בעת משבר: פיטורים, נכות, תאונות עבודה ועוד. המספרים מרשימים: המוסד לביטוח לאומי משלם כ- 65 מליארד ש"ח בשנה למבוטחים באמצעות קצבאות וגמלאות. אלא שעל פי ההערכה, כחמישה אחוזים מהסכום הזה מגיעים בסופו של דבר למתחזים. במילים אחרות, כ- 3.3 מליארד ש"ח בשנה - סכום עצום לכל הדעות - פשוט נעלמים לכיסיהם של קומבינטורים כאלו או אחרים.

כדי להילחם בתופעה המכוערת הזו הוקם מערך החקירות של הביטוח הלאומי. כיום מנהלים חוקרי ביטוח הלאומי כ- 39 אלף חקירות בשנה (נכון ל- 2011). החקירות מתנהלות בכל קשת התביעות המוגשות לביטוח הלאומי, אבל בשנים האחרונות בולט במיוחד מספרן של החקירות בשני תחומים עיקריים: נפגעי עבודה והבטחת הכנסה.

מי שמחליט אילו מהאזרחים שפנו לביטוח הלאומי יופנו לחקירה הם בדרך כלל פקידי התביעות בסניפים השונים. כאן אולי טמונה חלק מהבעיה. "מתן סמכות כזו לפקיד תביעות, בהיעדר כל בקרה ובחינה של עין נוספת, הוא דרקוני, קובע עו"ד אבי בר-יוסף.

הוא יודע בדיוק על מה הוא מדבר: בר יוסף היה עד לפני ארבע שנים ראש אגף החקירות של הביטוח הלאומי.

17 שנה מילא את התפקיד הרגיש הזה, ולדבריו, בתקופתו נוהלו בממוצע כ- 45 אלף חקירות בשנה על ידי "חוקרים מנוסים, מיומנים ורגישים ביותר הממלאים תפקידם כדין".

-- אז מה הבעיה בכך שפקידי התביעות הם שמפנים לחקירה? הרי הם מכירים את התיק הכי טוב, לא?

"לפקידי התביעות נוח מאוד לתת החלטה כשישנה חקירה בתיק. משמעות הימצאות חקירה בתיק היא הכיסוי הטוב ביותר להחלטה בענין התביעה. דבר זה מסביר את ריבוי החקירות שלא לצורך".

בר-יוסף טוען כי הבעיה היא בהחלטה מי עובר לחקירה. "ויסות נכון, פיקוח והפניית חקירות במקרים ראויים ונכונים ובעלי משמעות כספית גבוהה - יביאו לחיסכון רב יותר בכספי ציבור. מיקוד החקירות הללו בתיקים 'כבדים' יכול למנוע חקירות סרק והטרדה של מבוטחים, ובכך גם טיב ואיכות החקירה יהיו טובים יותר".

היום בר יוסף מייצג לקוחות שתובעים את הביטוח הלאומי, ולא פעם ולא פעמיים נתקל בפעולות חקירה חוקיות אך בעייתיות, כמו מה שהוא מכנה "פתיחת מקרר": חוקר הפותח מקרר של תובע כדי להתרשם כמה אוכל יש בו. "'פתיחת מקרר' לאם חד הורית התובעת הבטחת הכנסה היא דבר שבראש ובראשונה פוגע גם בחוקר עצמו, המרגיש חוסר נוחות לבצע פעולת חיפוש מעין זו, וודאי שהיא פוגעת במבוטח".

אלא שלעתים תרגילי החקירות חוצים את גובות "חוסר הנוחות" ומתמקמים באזורים האפורים של החוק. בפברואר השנה מתח בית המשפט ביקורת חריפה על שני חוקרי ביטוח לאומי שהתחזו לעובדי חברת הכבלים הוט, ובתואנה זו נכנסו וצילמו בסתר ובניגוד לחוק הגנת הפרטיות את אלון (שם בדוי).

לאלון נקבעו 20 אחוזי נכות על רקע נפשי. החוקרים של הביטוח הלאומי הזדהו כאמור, כטכנאי הטלויזיה בכבלים וצילמו סרטון וידאו של אלון. הסרטון נשלח לוועדה הרפואית - ששללה את תביעתו. האם השלילה מוצדקת או לא? זה איננו הענין כאן. הענין הוא שעובדי גוף ממלכתי מתחזים ומתעדים אזרח במקום הפרטי ביותר - בתוככי ביתו. אפילו משטרת ישראל מנועה מלעשות זאת ללא אישור משופט.

אלון עתר לבית המשפט באמצעות פרקליטו, עו"ד יניב בר נור, וביקש שיורה לפסול את סרטון הוידיאו. בית המשפט קיבל את בקשתו "הגם שנכון הדבר, שרשאי המוסד להפעיל חוקרים בענינו של מבוטח - במקום שבו התעורר בלבו חשד של התחזות או הולכת שולל - ברור שאין להרחיב את זכותו זו, כך שתכלול צילומו של אדם ברשות יחיד - דבר העומד בניגוד גמור לחוק הגנת הפרטיות", קבעה השופטת הדס יהלום.

עוד הוסיפה השופטת: "בוודאי אין מקום כי צילום שכזה יושג תוך התחזות של חוקרי המוסד לביטוח לאומי לגורמים אחרים, ובדרך זו להשיג דריסת רגל בדרכי עורמה בביתו של המבוטח או של משפחתו. התנהגות כזאת אינה ראויה ומנוגדת לדין. אין מקום להכשיר התנהגות כזאת, ובכך לתת יד לפגיעה חמורה בזכויות הפרט ובצנעת הפרט של מבוטח".

השופטת קבעה, שהוועדה הרפואית עשתה שימוש בקלטת "שהושגה באמצעים לא כשרים", והורתה להביא את ענינו של אלון "בפני ועדה בהרכב חדש, שלא יועמדו בפניה הפרוטוקולים של ועדת הערעורים ולא תוצג בפניה הקלטת האמורה".

"תפקיד חוקר במוסד לביטוח לאומי הוא למנוע נוכלויות, כדי שלא יעשקו את כספי הציבור - וזו מטרה ראויה", אומר עו"ד בר נור. "אבל נראה שבדרך אליה, יש שמנסים בכל כוחם להוכיח ולהצדיק את משכורתם, ובמקרים לא מבוטלים פועלים בשיטות לא חוקיות ועוברים על חוקים רבים, תוך פגיעה מהותית בזכויותיהם של הנזקקים האמיתיים".

התחושה הזו, של "לחשוד בכולם", עולה אצל רבים מהמרואיינים לכתבה. כנראה אף אחד לא משוחרר מהחשד הזה, גם לא נפגעי פעולות איבה. אורלי (שם בדוי) למדה את זה היטב על בשרה.

ב- 1997 החל גל הפיגועים הגדול ששטף את ישראל מאמצע שנות ה- 90 לאבד מעוצמתו. אלא שאת אורלי זה לא מנחם. היא היתה קרובה, קרובה מדי, לזירת פיגוע ההתאבדות האחרון של אותה שנה, במדרחוב בירושלים.

בחוות דעת פסיכיאטרית נקבע שכתוצאה ממחזות הזוועה שהתחוללו לנגד עיניה, אורלי סובלת "מהפרעות קשות בשינה ומפריצת זכרונות מהאירוע, כולל חוויות ריח קשות וחוויות גופניות של תחושות מסוימות, כפי שחשה בפיגוע, ועד עצם היום הזה היא מפחדת ללכת במדרחוב".

לאורך שנים ניסתה אורלי להתמודד עם המצב, עד שלא יכלה עוד.

ב- 2008 החל מצב בריאותה להידרדר והיא פוטרה מעבודתה. אורלי פנתה לביטוח הלאומי וביקשה גמול כנפגעת פעולות איבה. הוועדה הרפואית שבחנה את המקרה שלה התרשמה מחומרתו וקבעה כי מגיעים לה 50 אחוזי נכות רטרואקטיבית מ- 1997.

אלא שהביטוח הלאומי החליט לערער על הקביעה הזו וזימן אותה לוועדת ערר. שם נדהמה אורלי לגלות שהיא מככבת בסרטון וידאו, שצולם ללא ידיעתה אצלה בבית.

ושוב: הענין הוא לא במה שצולם ואם מגיעה לאורלי קצבה או לא. זו בכל מקרה החלטה של דרג מקצועי: הענין הוא בדרך שבה הסרטון הזה הושג: התברר שבמאי 2009 נקש חוקר של הביטוח הלאומי על דלתה של אורלי והציג עצמו כעובד בזק.

אורלי האמינה לו, הכניסה אותו פנימה, והלה תיעד אותה בפרטיות ביתה במצלמה נסתרת.

אורלי פנתה לבית המשפט. "ככל שעסקינן ב'פגיעה בפרטיות'", קבעה השופטת שרה מאירי, "מצאנו לאסור את הצגת הצילום שבוצע בתוך הבית".

עכשיו אורלי ממתינה במתח: האם גם ללא סרט הצילום שהושג תוך "פגיעה בפרטיות" תידחה בקשתה?

ציידי התחתונים

בשנים האחרונות אחד מהנושאים שחוקרי הביטוח הלאומי עוסקים בו רבות הוא דמי המזונות. מדובר בעיקר בנשים (גם בגברים, אבל אלו מקרים שכיחים פחות), שמסיבה כלשהי בן זוגן הפסיק לשלם להן מזונות, או לא משלם את כל הסכום. במקרים כאלו יכולה האישה לפנות לביטוח הלאומי ולבקש כי המוסד ישלים לה את הסכום שמגיע לה.

ככל הנראה, ההליך הזה מניב לא מעט נסיונות רמייה, אחרת לא ברור למה בשנה שעברה בוצעו לא פחות מ- 1,519 חקירות בנושאי מזונות. כך או כך, תסמונת ה"כולם חשודים" עלולה לבצבץ גם כלפי הנשים הללו, שרובן במצוקה אמיתית.

לטענת נטלי, זה בדיוק מה שקרה לה. היא עולה מחבר העמים, אם חד הורית לילד בן תשע. לדבריה, אבי בנה נטש אותה בעת הלידה - והיא העדיפה שהילד לא ידע עליו דבר. אפילו לא את שמו. רק שאז, החוקרים של הביטוח הלאומי נכנסו לתמונה.

"בדצמבר 2010 הגיעו אלי החוקרים בשעה מוקדמת מאוד, 6:30 בבוקר, מספרת נטלי בתצהיר לבית המשפט. "הם נכנסו לביתי באופן אגריסיבי, כשאני ובני היינו בשלבי השכמה. לאחר שהחוקר הזדהה, הכנסתי אותו והשבתי על שאלותיו בנועם, אולם כשהוא החל לשאול עוד ועוד שאלות הקשורות באבי הילד - וכל זאת בנוכחותו של הילד, סירבתי לענות, והחוקר עזב".

בדוח החקירה שלהם דיווחו חוקרי ביטוח לאומי כך: "נכנסו לדירה וביצענו חקירה. נטלי טענה כי אינה רוצה כלל לשמוע על אבי הבן וסירבה למסור את שמו. בסוף היא ניאותה למסור רק את שמו הפרטי. יש לציין כי בשלב הזה ביקשנו לברר את פרטי האב, והאישה התפרצה והתעצבנה".

בתצהיר, נטלי ממשיכה לפרט את גרסתה למה שאירע לאחר מכן: "ואז, להפתעתי, קיבלתי בינואר אשתקד הודעה שזכאותי לגמלת הכנסה נשללת החל ממארס 2008, וזאת משום שלפי מידע שיש בידי הביטוח הלאומי, יש לי בן זוג המתגורר עימי. במארס קיבלתי הודעה נוספת, שלפיה עלי להחזיר רטרואקטיבית את הקצבה ששולמה לי".

"עצם ההגעה בהפתעה בשעה מוקדמת", טוענת פרקליטתה של אורלי, עו"ד אלינור לוי מאיר, שמטפלת בתיק מטעם הסנגוריה הציבורית, "יחד עם האגריסיביות שהפעילו ושהפחידה את בנה הקטין, ביצוע חיפוש ללא צו, שאלות חטטניות שאין להן כל רלוונטיות, ועל אף שהיא מציינת במפורש שבנה אינה יודע זהות אביו - הנה התנהלות קלוקלת, גם ברמה האישית וגם ברמה המקצועית".

-- מה לדעתך היו צריכים החוקרים לעשות?

"כשהבחינו בקטין המפוחד, היו צריכים לחדול מהתנהגותם ולתאם עימה חקירה מראש. לא יתכן שמוסד שעיסוקו בתחום הביטחון הסוציאלי, שעליו להגן על האזרח - יחזיק בשירותיו עובדים שמזלזלים בזכויות של אדם לפרטיות, וחמור מכך, בזכויותיו של קטין".

יכול להיות שאנשי הביטוח הלאומי צודקים במקרה של נטלי; ויכול להיות שהאמת היא לצדה של נטלי. בכך יכריע בית המשפט. אבל השאלה שצריכה להישאל היא, האם כל זה שווה ילד מפוחד בן תשע שלא מבין מי האנשים שמתווכחים עם אמא בשש וחצי בבוקר ושתוהה איך זה שפתאום, ככה על הדרך, הוא מגלה פרטים על אביו?

"מדי שנה אנחנו מקבלים עשרות תלונות על מקרים שבהם החוקרים התנהגו לא בסדר עם אמהות חד הוריות ועל שלילת קצבאותיהן ללא הצדקה", אומר רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד", המסייעת לאנשים במצוקה כלכלית. "חוקר נתקל בגרוש שהגיע לבקר את ילדיו או מצא קרוב משפחה בבית - וישר מדווח שהאישה רמאית. לפעמים אפילו לא חוקרים אותה פרונטלית, אלא מתשאלים את השכנים. לפעמים חוקר מצב בחיפוש בבית תחתוני גבר - שיכולים להיות בכלל של בנה או של החבר שלה, שבא לבקר אותה ולישון, או שיש מברשת שיניים אחת מיותרת - ועל זה פוסלים לה קצבה".

"אוכלוסיה שסובלת במיוחד מהחקירות הללו", מוסיף עו"ד תומר זמר, המתמחה בתביעות מול הביטוח הלאומי, "הן העולות החדשות. במקרים רבים שולחים להן חוקר שאפילו לא דובר את שפתן, מה שיוצר עימותים ושולל את קצבתן בגלל אי שיתוף פעולה".

"זה צורם להם"

כמה מהמרואיינים לכתבה טוענים שחלק מהבעיה נוצר בגלל מבנה השכר של חוקרי הביטוח הלאומי.

איך זה קשור? בשנים האחרונות חלק משכרם של חוקרי הביטוח הלאומי מוגדר "שכר עידוד".

המשמעות היא שמשכורתם מושפעת ממספר הנחקרים, ממספר התיקים הנסגרים, ממספר פעולות החקירה בכל תיק ועוד. יותר תיקים ופעולות חקירה? יותר כסף.

יש הטוענים כי אין מקום במערך החקירות למבנה שכר כזה. "תארו לכם", אומר בכיר לשעבר במוסד לביטוח לאומי, "שבמשטרה היו משלמים לפי מספר הנחקרים בתיק רצח, או לפי כמה פעמים בלשים יצאו לזירה".

יש הטוענים כי מבנה שכר זה עלול ליצור מוטיבציית יתר לביצוע עוד ועוד פעולות חקירה. מיכל, למשל - האם החד הורית לשישה שכבר הזכרנו בכתבה - היתה נתונה לאורך חמש שנים! במעקב כדי לגלות אם יש גבר בחייה.

והנה הסיפור המוזר לא פחות של איתן. הוא חיפאי שעסק ביבוא מוצרי חשמל, והכל נראה ורוד עד אותה תאונת עבודה לפני שש שנים וחצי.

בעקבות התאונה פנה איתן לביטוח הלאומי, שם הוכר כנכה בשיעור של 50 אחוז. מאז, לדבריו, הוא חש רדוף. "זאת לא מחלקת חקירות, אלא מחלקת הפקות", אומר איתן במרירות.

"תשעה סרטונים הפיקו עלי עד היום, את קולטת? מכוונים עלי מצלמה כמו מכונת יריה, לרגע שיקרה נס ואזיז רגל או ארים משהו, ויוכלו לבטל לי את הקצבה. פעמיים ערערו על ההחלטה לתת לי קצבה רק על סמך הסרטונים האלה - ופעמיים זכיתי, אבל הם לא מרפים. כעת זה קורה בשלישית".

בשבוע שעבר עתר איתן (שם בדוי) באמצעות עורך דינו, סאמי אבו ורדה, לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, וקיבל מהשופט אסף הראל צו מניעה זמני, "לבדיקת תקינות וסבירות החלטת הוועדה הרפואית", וצו "העוסר על המוסד לביטוח לאומי לכנס את הוועדה הרפואית". "אני אמנם רחוק מהמעשה הקיצוני של סילמן ז"ל, אומר איתן "אבל הפכו אותי מנכה פיזית - לנכה נפשית, לחתיכת פרנואיד שמפחד מכל אוטו עם וילון שעובר ברחוב. בסוף אני עוד איאלץ לתבוע אותם על גרימת מחלה נוספת".

עו"ד אבו ורדה: "השימוש האינטנסיבי שביטוח לאומי עושה בחוקרים האלה, שנטפלים לאנשים חולים, רודפים אחריהם ומטרטרים אותם - הופך אותם בפועל לממלאי תפקידם של רופאים. איתן היה מרוויח כ- 12 אלף ש"ח לחודש, וזה כנראה צורם להם".

איתן צולם פעמיים הולך בים. בכל פעם הוגשו הצילומים לוועדה הרפואית, שהפחיתה את אחוזי הנכות שלו - ואז לאחר ערעור החזירה אותם. "אני עושה הליכות כדי לשקם את עצמי", הוא אומר. "יש לי בעיות בלב, אני סובל מלחץ דם. מה רוצים, שאשב סגור כל חיי בבית? או שהם יירגעו רק כשייראו אותי משותף על כסא גלגלים?"

קישורים:

• פשעי המוסד לקיפוח לאומי של משרד הרווחה – נפגעות תקיפה מינית שביקשו סיוע חוו אונס בפעם השניה – חדר טראומה

• המוסד לקיפוח לאומי של משרד הרווחה – המנגנון המשפיל, המייגע, המייאש והאטום שנגדו זעק משה סילמן ז"ל

• אורלי סלע, נשיאת בית דין לעבודה – חתומה על העוול הגוזר גורל קשישים סיעודיים רבים מאוד – הצדק של הביטוח הלאומי: עוול בלתי מעורער

• מדיניות פאשיסטית של השופט אייל אברהמי – סגן נשיא בית דין לעבודה ירושלים נגד נפגעי המוסד לביטוח לאומי

השופטת אספרנצה אלון רצתה לשפוט עו"ד עובדת שלה לשעבר - בייניש פסלה אותה מחשש ממשי למשוא פנים

השופטת אספרנצה אלון רצתה לשפוט עו"ד עובדת שלה לשעבר - בייניש פסלה אותה מחשש ממשי למשוא פנים

אספרנצה קונספירציה - התנהלות בלתי ראויה בכס השיפוט.

יולי 2008 - ע"א 4332/08 -  מדובר בתיק הליכי גירושין בו הגישה הגרושה (המשיבה) תביעות רכוש נגד בן זוגה לשעבר.

הגרושה עו"ד במקצועה עבדה במשרד עו"ד של השופטת אספרנצה אלון טרם היותה שופטת.

הגרוש ביקש כי השופטת תימנע מלשבת בדין לאור ההיכרות בינה לבין המשיבה וטען כי אף מן הטעם של מראית פני הצדק, יש להעביר את הדיון לשופט אחר.

אספרנצה אלון דחתה את בקשת הפסלות וטענה כי הטעמים עליהם הצביע המערער (הגרוש), אינם מהווים עילת פסלות, ולפיכך מנוע בית המשפט מלפסול עצמו לדון בתביעה.

הגרוש ערער בפני הנשיאה דורית בייניש. בייניש קבעה כי:

"נראה שביחסים שנרקמו בין השופטת (אספרנצה אלון) למשיבה במהלך העבודה המשותפת, אף אם אין המשיבה נמנית כיום על המעגל החברתי הקרוב של השופטת, יש כדי להעיד על חשש ממשי למשוא פנים בבוא השופטת לדון בתיק בו המשיבה היא בעלת דין, במיוחד כך כיוון שמדובר בתיק בו המשיבה אינה מייצגת בעל דין אלא מופיעה בעצמה בתיק שהיא עצמה צד לו".

סוף דבר

השופטת אספרנצה אלון נכשלה בהבנת החשש הממשי למשוא הפנים בשפיטת עובדת שלה לשעבר במיוחד לאור העובדה שהעובדת אינה מיוצגת אלא מופיעה בעצמה בתיק שהיא צד לו.

יש להוסיף כי הדיונים בבתי משפט לענייני משפחה מתנהלים בדלתיים סגורות, ללא דיני ראיות, ויש להתייחס ברגישות יתרה לכל בעיה בהליך לרבות משוא פנים.

קישורים:

• בין פאניקה לתרבות שקר של משטרת ישראל ובתי משפט לעניני משפחה שופטת אספרנצה אלון – מעצר שווא של האבא גיא שמיר

• טרנד חדש: שופטות בתי משפט לעניני משפחה מתלוננות במשטרה נגד אבות

• תרגיל מסריח לניגוח האבא גיא שמיר על ידי פקידות מערכת המשפט – השופטת אספרנצה אלון

• כתב אישום נגד פשעי משרד הרווחה נשלח לאו"ם, לבית משפט בינלאומי ולאינטרפול

הצד האפל של השופט נפתלי שילה בית משפט לעניני משפחה רמת גן

הצד האפל של השופט נפתלי שילה בית משפט לעניני משפחה רמת גן

השופט נפתלי שילה - פוסק פסיקות לא אנושיות מאחורי מסך שחור של דלתיים סגורות.

נפתלי שילה, שופט לעניני משפחה, מונע מאמא לורי שם טוב מגבעתיים, לראות את ילדיה למעלה משלוש שנים, ללא סיבה מנומקת. שופט זה קבע באופן שרירותי לחלוטין כי לא זו בלבד שהאמא לא תקבל לחזקתה את ילדיה, היא אף לא תראה אותם ולא תשוחח עימם, גם לא בטלפון, וכך שלוש שנים וחצי האמא מנותקת לחלוטין מילדיה.

בתמונה אמא לורי שם טוב עם ילדיה טרם חטיפתם על ידי אתי דור דוברובינסקי פקידת הסעד מלשכת רווחה גבעתיים - אמא לורי שם טוב לא ראתה את ילדיה מיום 06.1.09 עד עצם היום הזה

השופט שילה לא רוצה שהציבור ידע כי קיים בו צד אפל. מדובר בפסקי דין הזויים לחלוטין שהוא פוסק בדלתיים סגורות, ללא סיקור תקשורתי, וכאשר מנסים לפרסם אודותם, הוא מתעצבן שחושפים אותו בקלקלתו.

אחד מהם דן במקרה של אותה אמא אשר שני בניה הקטנים הוצאו ממנה בכפיה על ידי רשויות הרווחה עקב חשד לאלימות ולאחר שהחשד הופרך לחלוטין, עובדי הסעד מסרבים להחזיר לה את ילדיה, ואף לא לראות אותם.

השופט נפתלי שילה שמהווה חותמת גומי או יותר נכון פקיד של אותן עובדות סוציאליות, מאשר באופן עיוור כל דרישה שלהן ללא כל נימוק.

מדוע השופט שילה שולל מאמא את הזכות הבסיסית שלה לראות את ילדיה והוא לא מנמק את החלטתו עד עצם הרגע הזה?

בדיקות אינטראקציה – המצאה חדשה של עובדים סוציאלים אכזריים

מדובר באמא לורי שם טוב, שנותקה לחלוטין משני בניה הקטנים לפני יותר משלוש שנים ואינה מורשית ליצור עימם קשר בשום אמצעי.

האמא מעולם לא הורשעה בפליליים ולמרות זאת עובדי הסעד של עירית רמת גן - גבעתיים בניצוחה של פקידת הסעד לילי שמי מונעים ממנה להיפגש עם ילדיה גם תחת פיקוח של עובדת סוציאלית.

כל דרישה שלהן מאושרת באופן עיוור ע"י השופט נפתלי שילה ללא כל בדיקה או נימוק מצידו.

נזכיר כי רוצח ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין, הימני הקיצוני יגאל עמיר נפגש עם בנו בבית הכלא, ואילו אישה זו שמעולם לא פגעה באדם, נותקה באכזריות מילדיה על ידי השופט שילה וחברותיו הנלוזות.

אלוף יוסי פלד - ניצול שואה, אומץ ע"י נוצרים וחזר לאימו לאחר המלחמה ללא שום בדיקות אינטראקציה

העובדים הסוציאלים מסרבים לתת לאם לראות את ילדיה בתואנה שמאחר ועבר זמן רב מדי מאז נותקה מילדיה בכפיה וללא כל סיבה, עתה היא צריכה לעבור "בדיקת אינטראקציה" עם הילדים… לא זו בלבד שגרמו נזק לה ולילדיה בשל הניתוק הכפוי ולא שילמו על רשלנותם בדין, הן באות בדרישות חדשות. נציין כי הילד הקטן, כיום בן 6, פיתח בעיות רגשיות בשל הניתוק מאימו וזה מצויין בפרוטוקול בית המשפט בו נכח השופט שילה.

במלחמת העולם השניה, ילדים יהודים רבים נותקו מהוריהם והועברו למקומות מסתור כגון בתי נזירות ועוד. הילדים שהו שם מספר שנים עד שהסתיימה המלחמה ואז הם התאחדו עם הוריהם ששרדו את השואה, כל זאת ללא שום הכנות מיותרות או בדיקות אינטראקציה !

נזכיר את האלוף יוסי פלד אשר נולד בבלגיה בשם יוסף מנדלביץ' לשיינע ויענקל מנדלביץ'. בזמן מלחמת העולם השנייה נמסר עם אחיותיו למשפחה נוצרית מאמצת עימה שהה עד גיל 8. אביו נספה באושוויץ. לאחר המלחמה חזרה אמו אל המשפחה הנוצרית לקחת אותם ובעזרת הבריגדה היהודית הם עלו ארצה והתיישבו בקיבוץ נגבה.

מדוע הנוצרים הרחומים החזירו את ילדי השואה להוריהם מייד וללא שום בדיקות אינטראקציה הזויות, ואילו שופט יהודי עושה יד אחת עם עובדות סוציאליות יהודיות אכזריות ומסרב להחזיר לאמא את ילדיה ללא תנאי?

"אני כפוף להוראות…"

אדולף אייכמן - טען שרצח יהודים כי "היה כפוף להוראות".

"אני כפוף להוראות…" כך טוען השופט נפתלי שילה, לאילו הוראות השופט הזה כפוף? להוראות של העובדות הסוציאליות שלו? מדוע לא נימק מר שילה עד עצם היום הזה לאילו הוראות הוא כפוף? האם מדובר בהוראות שהן לא חוקיות? אם חייל צה"ל מונחה לסרב לפקודה לא חוקית, קל וחומר ששופט יסרב להוראה כזו.

איננו מתכוונים להשוות את השופט שילה לנאצים חלילה אך המשפט הסתום שלו "אני כפוף להוראות…" מזכיר לנו את אותו צורר נאצי מפורסם בשם אדולף אייכמן שטען שרצח יהודים משום שהיה "כפוף להוראות…", וטיעון זה כמובן שלא עמד לו להגנתו.

נציין כי לא מעט אנשים מבוגרים, ניצולי שואה פונים אלינו בדואר אלקטרוני ובטלפונים, ומספרים בבכי תמרורים כי עובדות סוציאליות יהודיות חטפו להם את הנכדים והנינים בחסות בתי המשפט לנוער ומשפחה המתנהלים בדלתיים סגורות כדי שאף אחד לא ידע מה השופטים המוזרים הללו מעוללים למשפחות. שלא לדבר על ניצולי שואה שכלואים ללא צורך בבתי חולים לחולי נפש לכל ימי חייהם ועוברים התעללות קשה.

גם חוקי נירנברג היו חוקים…

השופט נפתלי שילה אשר מסתמך אף על חוק הנוער, יודע כי חוק זה עתיר פרצות ונתון לפרשנות סוביקטיבית של כל אדם. כל אחד מפרש את הסעיפים הפרוצים בחוק המיושן הזה לפי איך שנראה לו, וכך בחסות חוק ארכאי זה מתבצעים פשעים כנגד האנושות בבתי המשפט ובדלתיים סגורות, ומשפחות מושמדות אחת אחרי השניה.

נזכיר גם כי חוקי נירנברג היו חוקים, אבל הם, כמו חוק הנוער היו חוקים לא אנושיים!!! אז איך נפסוק לגבי אדם שרצח יהודים בחסות חוקי נירנברג לאחר שיטען שהוא "פעל לפי החוק…", האם נזכה אותו משום שהוא פעל לפי החוקים, אותם חוקי נירנברג? בוודאי שלא.

האם לשופט נפתלי שילה חסר אותו מנגנון פנימי, אנושי ומוסרי שאמור להניע אותו?

מדוע שופט זה אינו מבין עד עצם הרגע הזה שהוא פועל בניגוד לחוקי המוסר והאתיקה הכלל עולמיים?

השופט שילה פועל בניגוד לאמנת זכויות הילד העולמית

אמנת זכויות הילד הבינלאומית קובעת כי "לא יופרד הילד מהוריו בניגוד לרצונם, אלא רק במקרים מסוימים כגון התעללות, הזנחה". אז מדוע השופט הזה מנתק אם מבניה למרות שמעולם לא הזניחה או התעללה בהם? מדוע השופט שילה בועט באמנה לזכויות הילד עליה חתומה מדינת ישראל?

השופט שילה מונע מן האם לראות את ילדיה גם בפיקוח עובדת סוציאלית. האמא, אישה נורמטיבית העובדת עם ילדים. מדוע מותר לה לראות ילדים זרים בגינה, ברחוב, בחנות ובמקום העבודה שלה ואת ילדיה שלה, פרי בטנה, את אשר אהבה, הוא אינו מתיר לראות?

מדוע השופט היהודי נפתלי שילה, זה שחובש כיפה ומתפלל בבית הכנסת, ממשיך לקיים את עוונותיו באופן יומיומי ולשלול מאמא יהודיה את הזכות הבסיסית, הראשונית והטבעית הקיימת לכל הורה לראות את ילדיו?

ושבו בנים לגבולם

אז מי אתה נפתלי שילה? נפתלי שילה מונה לשופט לפני כשנה, ולמרות זאת, להבדיל משאר השופטים, תמונתו אינה מופיעה באתר השופטים? מדוע? האם הוא מנסה להסתיר משהו?

מתוך כללי האתיקה לשופטים:

"…שפיטה אינה רק תפקיד, שפיטה היא דרך חיים. כללי האתיקה אינם מוסרים משכם השופט שעה שהשופט מסיר משכמו את גלימת השופט. בכל אשר ילך ובכל אשר יעשה, האדם כשופט והשופט כאדם, יחולו עליו כללים של אתיקה שיפוטית…".

על פי כללים אלו נראה כי השופט שילה פועל בניגוד לאמות המוסר השגורות בהווי החיים הדתי שלו ובניגוד להלכה היהודית למרות שהינו אדם דתי, חובש כיפה המגדיר עצמו "ירא שמים".

האדון הזה שמתעמר באמא ושני בניה, יחד עם חברותיו למקצוע, העובדות הסוציאליות ממשרד הסעד ברמת גן, מתגורר בהתנחלות אפרת אשר בגוש עציון.

"…ותמת רחל ותיקבר בדרך אפרתה…" – קבר רחל אימנו מוטבע בסמל הישוב אפרת.

מה אירוני הוא כי אדם צבוע זה גר בישוב המיוצג על ידי דמותה של רחל אימנו המבכה את פרידתה משני בניה, יוסף ובנימין, כאשר הוא עצמו נוקט במהלכים הפוכים מן הערכים עליהם בנוי הישוב בו הוא גר, בכך שהוא מנתק אמא משני בניה למעלה שנה, בקור רוח אכזרי, מתוך ידיעה כי אין עליו שום פיקוח משום שהפסיקות הלא אנושיות שלו מתבצעות בדלתיים סגורות.

"כֹּה אָמַר ה', קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים – רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ" (ירמיהו ל"א, יד).

מדרשים רואים ברחל אמנו אם קדושה, אשר אלוהים בכבוד ובעצמו מנחם במילים:

"מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, וְעֵינַיִךְ, מִדִּמְעָה: כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-ה', וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ, נְאֻם-ה'; וְשָׁבוּ בָנִים, לִגְבוּלָם" (שם, טו-טז).

האזרחים לא שפויים או שמא הממסד אינו שפוי?

השיר "נזק מוחי" מתוך התקליט "הצד האפל של הירח" של להקת הפינק פלויד מתייחס בין השאר לאי שפיות בחברה המודרנית. האזינו לו ותחשבו על הממסד הישראלי, בכלל זה מערכת המשפט הישראלית אשר חולה בראש, משום שפסקי דין רבים, בעיקר כאלה העוסקים בדיני נפשות, מתקבלים באופן שרירותי ואין בהם שום הגיון שיפוטי.

נזכיר בהזדמנות זו את פיני כהן שזרק נעל על השופטת דורית בייניש.

הוא חטף 3 שנים בכלא כי זרק נעל על אישה מן "האצולה" הישראלית, בעוד דורסי הילד מיהוד שהפך לצמח ואינו בן אצולה קיבלו את אותו עונש, שלא לדבר על אנסים שחלקם מקבלים עונש אף פחות מזה.

כמו שנאמר בקהלת:

מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע

[youtube http://www.youtube.com/watch?v=GVIPo3OCi20&w=425&h=349]

קישורים:

• פקידת הסעד ניבה מילנר – שיטות הפרסונה נון גרטה ל"טיפול סוציאלי" וגם הפסיכיאטרית ד"ר פנינה אברמוביץ מרעילה נגד אמא שמעולם לא בדקה, לא נפגשה עימה ולא שוחחה עימה

• ניבה מילנר פקידת סעד מחוזית – מחבלת לאמא בשעות עבודתה ופוגעת בפרנסתה

• פרצופם המזוהם של רשויות הרווחה – עו"ד רונית וינגרטן – ב"כ יועץ משפטי משרד הרווחה

• שקרים ומניפולציות לסחר בילדים – עובדת סוציאלית אתי דור דוברוביניסקי לשכת הרווחה רמת גן – מאי 2012 – פקידי סעד לחוק הנוער מקבלים מבתי משפט ע"פ נורמה סמכויות סטטוטוריות לחרוץ גורלות ילדים ומשפחות, ואשר לא ניתן לערער על התנהגותם והחלטותיהם. ערכאות הערעור מצטטות מוצא פיהם של פקידי הסעד כ"תורה מסיני". נורמה זאת מהווה לרשויות הרווחה קרקע פוריה לסחור בילדים כרצונן במסגרות מופרטות וטיפוליות שונות ומשונות באין מפריע, על גבם ועתידם של ילדים ומשפחותיהם, כפי שנעשה בספרד הפאשיסטית בימי הרודן פרנסיסקו פרנקו…