משרד הרווחה מפקיר קשישים למבחנים משפילים חברות הביטוח - דקלה של הראל השקעות
בכי,
רעד ועירום: מסכת ההשפלות בדרך לגמלת הסיעוד. מי שבמשך כל חייהם הקפידו
לשלם לחברות הביטוח, בתקווה שבבוא העת יעמוד לרשותם הטיפול הדרוש, מגלים
בזיקנתם כי כדי לזכות באותו התקציב ייאלצו לעבור מסע ארוך, עצוב וכואב של
בדיקות טורדניות. כך נראה בדיקה מטעם חברת הביטוח דקלה.
ביטוחים
סיעודיים רבים מציעים בשוק מגוון שירותים והבטחות, אם חלילה ייקלע מי
מקרובינו למצב סיעודי וייאלץ לקבל טיפול מתאים. אלא שבפועל, גם מי שדאג
להצטייד בפוליסה המתאימה עלול לעבור דרך ארוכה, עצובה וכואבת בדרך לקבלת
הטיפול הדרוש.
תחקיר חדשות 2 חשף את
מסכת ההשפלות וההטרדות שנאלצים לעבור קשישים רבים כדי לזכות בגמלה הסיעודית
שלה הם זכאים - ולבסוף, למרות הכל, אף מתקשים לקבל.
ר',
בת 77, היא חולה סיעודית שמתקשה להסתדר ללא עזרת מטפלת צמודה במשך 24 שעות
ביממה. היא אינה מסוגלת ללכת בכוחות עצמה ומתקשה בביצוע רוב הפעולות
היומיומיות. ר' סובלת ממחלת הפרקינסון ורק לאחרונה עברה סדרת טיפולים בסרטן
שבו לקתה.
בתה של ר' סיפרה כי בתוך שנתיים-שלוש חלה הידרדרות דראסטית במצבה שהביאה אותה לכך שאינה מסוגלת לתפקד כיום.
בביטוח הלאומי קבעו לה 150% נכות, ובחברת הביטוח "דקלה" אישרו לה קבלת גמלה למשך שנה.
פני הדברים השתנו לפני כשלושה חודשים, אז הוחלט שלא להאריך את זכאותה - בעקבות חוות דעת שכתבה אחות שביקרה בבית הקשישה.
"בשל מצבה הנפשי הקשה, המטופלת לא הפסיקה לבכות בכי חזק",
נכתב במסמך - שם צוין גם כי ר' אינה משתפת פעולה ועל כן - יש לחדול מלספק
לה את הגמלה. קביעה זו באה חרף התיאור המפורש בדוח לכך שהקשישה החולה
"נראתה מבולבלת ומפוחדת".
מסכת השפלות בדרך לגמלה
השבוע,
בחלוף שלושה חודשים, שלחה חברת הביטוח רופא מטעמה שביצע ב-ר' סדרה חוזרת
של בדיקות - רביעית במספר, כפי שנאלץ לעבור כל מבוטח שדורש לקבל גמלה מחברה
פרטית או מהביטוח הלאומי.
הוא מתבקש
להשיב על שאלות טורדניות, שכוללות תרגילי חשבון או חזרה על משפטים
אקראיים, שמטרתם - לבחון את מצבו המנטלי של דורש הקצבה, זאת - בזמן שהזכאות
לקצבת סיעוד נקבעת בהתאם ליכולתו של המבוטח לבצע חמש פעולות בסיסיות.
אלא
שהשאלות הטורדניות מהוות רק הקדמה לבדיקה הפיזית, השלב השני והקשה יותר
בהליך. הקשישים מתבקשים לעמוד, לחייך, להוציא לשון - ולבסוף גם להתפשט
מבגדיהם, בעקבות החלטת חברות הביטוח שלא להסתפק בהצהרת החולים באשר ליכולתם
להתלבש בכוחות עצמם. את מסכת ההשפלות המדוברת נאלצים לעבור אלפי קשישים
כדי לזכות בגמלת סיעוד שעבורה שילמו במשך כל חייהם.
בתיעוד
בדיקתה של ר' ניתן להבחין בבירור שחרף הקביעה שאין ביכולתה להסיר את
חולצתה באופן עצמאי, דרש ממנה הרופא שערך את הביקורת להתפשט גם ממכנסיה.
"בשביל
מה צריך להעביר את כל התהליך ולסמן סעיף אחר סעיף?", שאלה בזעם י', בתה של
ר' - שהתלוותה לבדיקות שעברה. "רואים שהיא לא יכולה לתפקד, אז למה בכל זאת
ממשיכים, בשביל מה כל התהליך הזה? כשבא רגע האמת, ואין מי שרוצה שהוא
יגיע, צריך לעבור את כל מדורי הגיהנום".
עו"ד יריב כהן - מנהל מקצועי בחברה המרכזית למימוש זכויות, סיפר גם הוא כי "חברות הביטוח מערימות קשיים במתן כל הקצבאות. כשישנה אפשרות לכל חברות הביטוח לא לספק מה שאדם שילם עליו כל החיים, בהחלט משתמשים בזה".
קישורים:
חברת ביטוח דקלה מהראל השקעות מסרבת לשלם קצבת סיעוד לקשישה מוגבלת
- מבט לחדשות - ינואר 2012 - קשישה מרותקת לכיסא גלגלים אשר ביטוח לאומי
הכיר בה כסיעודית וכך גם בית חולים פנתה לחברת ביטוח דקלה מקבוצת הראל
השקעות לקבלת קצבת סיעוד. דקלה שלחה רופא מטעמה אשר בדק את הקשישה וקבע כי
אינה סיעודית...
פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן מלשכת רווחה בני ברק - סימום חוסים וכליאתם במוסדות סגורים לשנים רבות
ספטמבר
2012 - מדובר בצעיר א' ק' אשר בהיותו בן 15 נחטף מהוריו למוסדות הרווחה
הסגורים ונכלא בכפיה במשך חמש שנים תוך שהוא מתוייג בהפרעות נפשיות ומולעט
בסמים פסיכיאטריים.
האבא
ב' ק' במהלך השנים מנסה להוציא את בנו ממוסדות הכליאה של רשויות הרווחה
תוך מאמצים כלכליים ונפשיים אדירים, אך פקידת הסעד אורה אריה ועובדת
סוציאלית שירלי צימרמן מלשכת הרווחה בני ברק ממשיכות במדיניות כליאת הבן וסימומו בסמים פסיכיאטריים.
האב הגיש לרשויות הרווחה ולבית המשפט חוות דעת של פסיכיאטר מומחה ד"ר בן פורת שתכליתה - הוצאת הבן מהמוסד הסגור לביתו ומשפחתו.
פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן הוציאו מסמך רווי הבלים ודברי בלע נגד האב תוך שהן מקבצות שאר מומחים המדברים בשפה אחת נגד האב.
להלן דרכי הרמיה בהן נוקטות פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן
פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן מתנגדות לחיזוק הקשר בין האב לבנו
- חרף העובדה כי הבן מזה חמש שנים מטורטר במוסדות סגורים בחסות רשויות
הרווחה, פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן מאשימות את האב
בהיות הבן לא עצמאי וכותבות:
"האב לא מעורר את עצמאותו של א' לחיים בוגרים ועצמאיים...".
פקידת
הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן משתמשות בטיעון זה לטייח
פשעי רשויות הרווחה לכליאת הבן למשך שנים ארוכות והפיכתו לתלותי.
פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן מקובעות לכליאת הבן במוסד כליאה של משרד הרווחה וסימומו בסמים פסיכיאטריים קשים - לטענת הפסיכיאטר ד"ר בן פורת כי "מר ק' (האב) נמצא כאחראי על מעשיו ויודע מה טובת בנו, מה דרוש לטיפול בו כיום כולל הטיפול התרופתי..." משיבות פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן ומקטרגות נגד האב הבלים ודברי בלע: "הדברים עומדים בסתירה בולטת לחומר נכתב ולדיווחי הקהילה ובתי החולים בהם אושפז אריה בעבר...".
פקידת
הסעד אורה אריה והעובדת הסוציאלית שירלי צימרמן מנסות לקבע סטיגמות נגד
האב על סמך דיווחים משנים עברו העומדים בסתירה למצב כיום כפי שתואר על ידי
הפסיכאטר ד"ר בן פורת וזאת כדי לקבע את הסטיגמות נגד האב.
פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן נוקטות בגישה מקובעת ואכזרית נגד האב ובנו.
חרף
העובדה שכלאו את הבן במוסד הכליאה של הרווחה במשך שנים ארוכות תוך סימומו
בסמים פסיכיאטריים קשים, פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי
צימרמן אינן מגיעות לתובנות חדשות אולי לנסות משהו אחר כפי שמציע האב.
פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן מקובעות לכליאת הבן במוסד כליאה של משרד הרווחה וסימומו בסמים פסיכיאטריים קשים.
פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן פסלו את האב מאפוטרופסות מאחר ולא הזריק זריקות ריספרדל לבנו - פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן כותבות:
"הסיבות
ששירותי הרווחה נאלצו למנות אפוטרופוס חיצוני לא'... בכך מסירים מהאב את
האחריות למתן טיפול תרופתי לבנו (מאחר ובעבר הוא לא הקפיד לתת לו)".
פקידת
הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן נוקטות במדיניות רמיה ותאוות
בצע של "תחזוקת חוסים" במינימום עלות ולכן הן מסממת אותם בזריקות של סמים
פסיכיאטריים מסוג ריספרדל בעלות תופעות לוואי צמיתות והרסניות לגוף ולנפש, גם כאשר מדובר בחוסים עם פיגור קל (כפי שלדעתן הבן א').
פקידת
הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן נקטו בתוקפנות נגד האב
וממדרות אותו מהטיפול בבנו משום שלדעתן לא הזריק לבנו את זריקות הריספרדל הקשות.
פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן מהבלות בפיהן בדמגוגיה והטעיה - פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן משתמשות במונח "טיפול תרופתי" להזרקת זריקת ריספרדל לגופו של הבן א'.
הריספרדל הנו סם פסיכיאטרי שאינו מרפא אלא ממכר בעל תופעות לוואי קשות, צמיתות, והרסניות לטווח הקצר הבינוני והארוך.
הריספרדל משמש את פקידת הסעד ומוסדות הכליאה של רשויות הרווחה להוזיל אחזקת חוסים תוך גרימת נזקים קשים לגופם ונפשם. מדובר בהתעללות כימית ארוכת שנים בבן א' ק' בחסות פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן.
תוקפנות העובדות הסוציאליות נגד הפסיכיאטר המומחה ד"ר בן פורת מטעם האב
פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן כותבות:
"בסיכום האבחון מפרט מר בן פורת (פסיכיאטר מומחה מטעם האב) המלצות לגבי טיפול בא' ולגבי המשך הקשר עם האב, למרות ולא התבקש לכך.
אנו רואים בהמלצות אלו מעשה שהוא חריגה מתפקידו ומעלות ספקות לגבי מידת האובייקטיביות, הנייטרליות ותום הלב".
גם
כאשר מדובר בדבר טבעי ביותר של פסיכיאטר מומחה מטעם האב המנסה למצוא
אפשרות להוצאת הבן ממוסד כליאת הרווחה והחזרתו לביתו לאביו, פקידת הסעד
אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן רואות בכך "חריגה מתפקידו... תום לב וכו'".
מדובר
בתפיסה אטומה וחולנית של פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי
צימרמן לצורכי הפרט והמשפחה מול תאוות הבצע של מוסדות הכליאה המופרטים של
משרד הרווחה.
פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן מלשכת הרווחה בני ברק
פועלות בדרך של רמיה ושיקולים זרים להרחקת הבן א' ק' מביתו ומשפחתו למוסד
כליאה של משרד הרווחה "טוהר לצוהר" שם הוא מסומם לאורך שנים בסמים
פסיכיאטריים קשים כגון ריספרדל להוזיל עלות אחזקתו.
שהייתו
של הבן א' במוסד "טוהר לצוהר" על פי תפיסתן החולנית של פקידת הסעד אורה
אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן אינה מועילה לו, מסבה לו נזקים קשים ולא
נראה באופק יום שחרורו מהמוסד חרף העובדה שהוא מטורטר בין מוסדות הכליאה
של רשויות הרווחה מזה חמש שנים.
פקידת
הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן לא רק שלא הביאו תועלת לבן
א' ק' אלא הסבו נזקים נפשיים, פיסיים, וכלכליים לו ולמשפחתו.
קטע מהתסקיר של פקידת הסעד אורה אריה ועו"ס שירלי צימרמן
מעון "נווה יעקב" של משרד הרווחה - תרבות הסאדיזם - ככה זה עובד - תרבות הסאדיזם של רשויות הרווחה, איומים, הפחדות, עלילות, אלימות, הזנחה, סמים פסיכיאטריים, קשר שתיקה, תאוות בצע ועוד - המאמר האם מטופל ב"נווה יעקב": "צוות סדיסטים, אנחנו בגיהנום", שבתי בנדט ודנה ויילר-פולק, וואלה חדשות , אוקטובר 2012 - משפחות
מטופלים במוסד בו נחשפה פרשת התעללות מתארים שנים של הזנחה ואלימות. "היו
לו פנסים בעיניים, כוויות על הגב", מספרת אחת האמהות...
עו"ס מילי חייק - לשכת רווחה בני ברק - עו"ס מילי חייק - דרכי רמייה לחטיפת בחורה בגירה וכליאתה במעון
דצמבר 2011 - מדובר בבחורה בגירה כבת 18 מאובחנת בפיגור קל אשר על פי סברות פקידת סעד מילי חייק מלשכת הרווחה בני ברק יש להעבירה למעון סגור "בית דוד" במבשרת ציון.
מפסק הדין ה"פ 52056-11-11 של השופט מנחם (מריו) קליין ניתן ללמוד על דרכי החשיבה המעוותות והחולניות של פקידת הסעד מילי חייק בענייני רווחה.
שימוש באירועי תקיפה נגד הבחורה כעילה לכליאתה בכפייה במעון
פקידת
הסעד מילי חייק רוצה לכלוא את הבחורה במעון לכל חייה מאחר והיא סבורה כי
שם תהיה מוגנת מפני פושעים אלימים. שורה 12 בפסק הדין: "לטענת המבקשת, בחודש ספטמבר 2009 יצאה הבחורה לשוטט ברחוב וחזרה לביתה מבוהלת וסיפרה שאדם בעל חזות חרדית ניסה לתקוף אותה."
פקידת
הסעד חייק סיפרה כי אירוע זה דווח למשטרה והבחורה הופנתה לטיפול במכון רם,
מכון לטיפול מיני חברתי לאנשים הסובלים מפיגור שכלי. פקידת הסעד חייק
ציינה כי מדובר בבחורה שזקוקה להמון מגע ולתשומת לב והיא עלולה להיות
מנוצלת מינית הן ביציאתה לרחוב והן כאשר היא גולשת באינטרנט. משכך, ביקשה
מבית המשפט "ליתן צו לפי חוק החוסים ולהורות על העברת הבחורה למעון גם אם
יידרש לכך סיוע משטרתי".
על פי
התפיסה המתוסבכת של פקידת הסעד מילי חייק כל ילד, בגיר, קשיש, שהותקף או
שפקידת סעד חושבת שיותקף, יש לכלוא, לאבחן ולתייג אותו ולכלוא אותו לשארית
חייו באחד המעונות המתעללים של רשויות הרווחה כגון נווה יעקב בפתח תקווה.
מילי חייק מוזילה חיי אדם
פקידת הסעד מילי חייק מסרבת לתת הבהרות לבית המשפט על בקשותיה ההזויות - השופט כותב בפסק הדין בעמוד 2:
"בקשת מתמחה מלשכתי שהפקידת הסעד (מילי חייק) תעלה ללשכתי בכדי להבהיר את העניינים הלא ברורים נתקלה בסירוב משום מה".
אף
שמדובר בבקשת כליאת אדם ושלילת חירותו, הרחקתו מביתו ומשפחתו בניגוד
לרצונו ורצון משפחתו, פקידת הסעד מילי חייק אינה טורחת להיעתר לבקשת השופט
ולהבהיר בפניו את פנייתה.
פקידת הסעד מילי חייק מוזילה חיי אדם ומבזה את בית המשפט בכך שאינה נעתרת לבקשת השופט.
טיוח ורמייה
פקידת הסעד מילי חייק כתבה דוח רווי הבלים ודברי בלע להשחיר את המשפחה תוך התעלמות מרצון הבת - השופט כותב בפסק הדין עמוד 2:
"ביום
30.11.11 הגישה פקידת הסעד דוח מאת המעון. לפי הדוח בהגיעה של הבחורה
למעון נצפתה התנהגות ילדותית ומצב היגייני ירוד. הבחורה לא ביקשה להתקשר
הביתה ונראה היה כי השתלבה טוב במעון. מבחינה חברתית נכתב כי נראה היה שהיא
אינה יוצרת קשרים עם הסביבה מלבד עם אנשי הצוות. לקראת ראש השנה יצאה
הבחורה לבית הוריה וכשחזרה למעון בלט שינוי לרעה בהתנהגותה והיא סיפרה
שאביה כועס שהיא שוהה במקום שיש שם גם בנים. כמו כן נכתב בדוח כי היא חזרה
ללא מצב רוח וסיפרה שאינה מעוניינת להישאר במקום. לאחר מכן יצאה לחופשת
סוכות וכשחזרה נראתה הידרדרות ניכרת במצבה וביחסה למעון".
השופט ציין כי שוחח עם הבת וכי דבריה הפריכו את הבלי פיה של פקידת הסעד מילי חייק.
השופט כתב בעמוד 3:
"לאחר תום הדיון הפורמאלי הוכנסה הבחורה ללשכתי שם שוחחתי עימה בנוכחותו של המתמחה מר מני סמואל.
שוחחנו
בחופשיות על חייה, על משפחתה ועל רצונותיה. לא ניתן היה להתעלם מהבעת
רצונה העז לחזור להתגורר בביתה ולא לחזור לפנימייה. התרשמתי ממנה כבחורה
תמימה, אך מתמצאת במרחב ובזמן, והקשר שלה עם אחיותיה והוריה הוא קשר טוב
ובריא".
מילי חייק מעלילה עלילות שווא נגד הבת בעוד שלא קיים דבר חריג או בעייתי בהתנהגות הבת - השופט מצטט את הבלי פיה של מילי חייק וכותב בעמוד 2:
"פקידת
הסעד, עו"ס מילי חייק טענה כי על בית המשפט להורות על החזרת הבחורה למעון
וזאת על מנת להבטיח את שלומה הגופני והנפשי וכי מהיכרות עם ההורים לאורך
השנים הם לא מצליחים להגן עליה באופן מספק והיא יוצאת לרחוב ומשוטטת ואף
גולשת באינטרנט ללא השגחה. עוד נטען כי הבחורה יוצרת קשר עם בחורים ואיננה
מסוגלת להפעיל שיקול דעת חברתי תקין".
ניתן
לומר כי הבחורה נוהגת כמו צעירות רבות בגילה, יוצאת, גולשת באינטרנט,
יוצרת קשר עם בחורים. לא מובן על מה מלינה פקידת הסעד מילי חייק.
ואולם אף על פי כן המשפחה שללה את הבלי פיה של פקידת הסעד מילי חייק והשיבה:
"הבחורה
לא מתקשרת עם בנים אלא רק עם בנות והמשיבה הגב' ג.ת סיפרה כי בביתם מותקן
אינטרנט "רימון" בעל סינון מפני אתרים שאינם צנועים. המשיבים טענו כי ביתם
ילדה מקסימה והיא אינה מסתובבת ברחובות כלל ובפנימייה היא היתה בוכה שלא
טוב לה ושהיא רוצה לחזור הביתה".
פקידת הסעד מילי חייק רוצה לשלוח את הבת למעון שאינו מתאים למנטליות ולתרבות שבה גדלה וחונכה - השופט כותב בעמודים 2-3:
"המשיבים
קבלו על כי המעון שאליו נשלחה הבחורה אינו בעל אופי חרדי כדרך החיים של
המשפחה או אף דתי לאומי, אליו יוכלו להסכים לשאלת בית המשפט, פקידת הסעד
הסבירה שאין בנמצא בכל מדינת ישראל מעון שיכול לקלוט את הבחורה בתנאים
חרדיים והסכמת ההורים אף למעון דתי לאומי לא תועיל שכן גם כזה אין בנמצא."
פקידת הסעד מילי חייק רוצה לשלוח את הבת למעון שברור מלכתחילה כי היא ומשפחתה יסבלו בשל ההלם והשינוי התרבותי שיחול על הבת.
סוף דבר
העובדת הסוציאלית לחוק הגנה על חוסים מילי חייק
מלשכת הרווחה בני ברק פעלה בדרכי רמיה להוצאה בכפייה צעירה בת 18 מביתה
ומשפחתה וכליאתה באחד המעונות המופרטים של רשויות הרווחה לכל חייה תוך שהיא
מתעלמת מרצונה ורצון משפחתה.
עו"ס מילי חייק העלילה בהבלי פיה נגד המשפחה ונגד הבת תוך שהיא משתמשת בתפיסות סוציאליות מעוותות מבית היוצר של רשויות הרווחה.
עו"ס מילי חייק ביזתה את בית המשפט בכך שסירבה להבהיר בפני השופט את בקשותיה ההזויות בענייני נפשות.
השופט מנחם (מריו) קליין שמע את הצדדים ניתח את העובדות ודחה את פניית עו"ס מילי חייק.
גלית מור ויגוצקי - שופטת בית משפט לנוער תל אביב: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות
מרץ 2012 - מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי.
מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל
בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות
הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות
מופרטות סגורות.
האמא ביקשה כי יתלווה אליה מר יעקב בן יששכר מהתנועה למען עתיד ילדינו,
המכיר את התחום הואיל ואינה מכירה את ההליכים והכללים המקובלים בבתי משפט
לנוער (החלטות ופסקי דין אינם מתפרסמים) וידה אינה משגת מאות אלפי שקלים
להגן על בתה מפני סברותיה ודעותיה של פקידת הסעד לחוק הנוער, ומערכת של שופטים, עובדות סוציאליות, "מומחים ומאבחנים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים.
"הגנת
קטין מפני פרסומים מזיקים , אלה דינם מאסר שנה אחת או קנס 1. המפרסם שמו
של קטין או כל דבר אחר העשוי להביא לידי זיהויו של קטין בין על ידי כלל
הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות
פרסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לקטין, ובין
בדרך אחרת, באופן או בנסיבות שיש בהם כדי לגלות אחד מאלה".
ויגוצקי הציגה בצורה מעוותת התנהלות הדיון בדלתיים סגורות בבית משפט לנוער
- לא קיים חוק הקובע התנהלות דיון בית משפט לנוער בדלתיים סגורות. חוק בתי
המשפט סעיף 68.ה.1 קובע כי דיונים בבתי משפט לענייני משפחה יתנהלו בדלתיים
סגורות אולם השופט רשאי להכניס לאולם הדיונים מי שיחפוץ.
השופטת ויגוצקי משתשמשת בשיטת הרוכלות מעלילה נגד מר יעקב בן יששכר מהתנועה למען עתיד ילדינו - השופטת גלית מור ויגוצקי מעלילה נגד מר בן יששכר "עובר באופן קבוע על חוק לשכת עורכי הדין ומתייצב בבתי משפט שוני כמייצג בניגוד לחוק...".
בהעדר
סיבה הגיונית לאפשר למר בן יששכר להשתתף בדיון ע"פ רצון בעלת הדין, וע"פ
חוק משתמשת השופטת גלית מור ויגוצקי בשיטת הרוכלות והרכלנות בשוק ומנסה
למכור עלילת שווא נגד מר בן יששכר.
